היתר עסקה בחברות אשראי

שאלה:

איך עושים היתר עסקה מול חברה כגון כאל או ישראכרט וכן בבנק מזרחי טפחות

תשובה:

שלום וברכה,

לחברות אלו יש היתר עסקה.

בהצלחה.

אעתיק לך את דיני היתר עיסקא:

עקרון ה'היתר עיסקא'

א. בהלוואה אסור לקבל רווח

מי שחייב לחבירו כסף או חפץ וכדומה, על ידי הלואה, או על ידי מסחר וכדומה, ומוסיף לחבירו כסף או חפץ, ואפלו טירחה וכדומה, הן בשעת פרעון החוב, והן קודם ההלוואה או לאחר פרעון החוב, הרי הוא עלול לעבור באסור רבית החמור עד מאוד ח"ו. אבל אם קבל 'פקדון' מחבירו [דהיינו שהאחריות נשארת על הנותן], מותר לו לתת הוספה לחברו כשמחזיר את הפקדון. מטרתו העקרית של 'היתר עיסקא' הוא, לשנות את מהות העסק שבין הצדדים, מ'הלואה' ל'פקדון'.

ב. בפקדון מותר לקבל רווח

'היתר עיסקא' מסדר את ההסכם בין שני הצדדים באופן זה: חלק מהכסף אינו ניתן כהלוואה, אלא כפקדון שהמקבל יתעסק בו, ועל כן הרווחים מחלק הפקדון שייכים לנותן הכסף, ולכן אם יאבד הכסף, הרי הכספים של הנותן נאבדו, וכן אם לא יהיו רווחים, לא יוכל הנותן לבקש כלום מן הנפקד.

ג. הבטחת הקרן והרווח

כדי להבטיח את הכסף, הקרן והרווח, מותנה בין הצדדים, שמקבל הכסף לא יהיה נאמן לומר שנפסדו הכספים, אלא אם יוכיח כן בעדים נאמנים וכשרים, וגם שלא יהא המתעסק (המקבל) נאמן לומר שלא הרויחו הכספים, אלא אם ישבע שבאמת היה כן. עוד מוסכם בין הצדדים, שאם ישלם המקבל את הסכום שהוסכם עליו, הוא נפטר משבועה והוכחה שלא הרויחו הכספים יותר, ואף אם היו יותר רווחים הרי הם של המתעסק.

ד. משלם אף אם לא הרוויח

בקצרה: על חלק ההלואה אין הנותן (המלוה) מקבל רווחים כלל, והרווחים הם רק מחלק הפקדון שנשאר 'שלו', ואפלו אם לא היו רווחים כלל נותן לו המקבל (הלווה) רווחים, היות ואין המקבל רוצה להשבע שלא היו רווחים. ואפילו אם כל הקרן נפסד, מחזירו המקבל, היות ולא הביא עדים שנפסד.

ה. הבנת עקרון ההיתר עיסקא

נחוץ מאוד שה'נותן' [המלוה] וה'מקבל' [הלווה, או המתעסק] יבינו היטב עקרון זה.

כשאינו משקיע את הכסף בעסקה

ו. נותן למלווה חלק בעסקים אחרים

היות וההיתר לקבל רווחים הוא על ידי שמשקיע את כספו בתורת פקדון ביד המקבל, צריך שישקיע את הכסף שקיבל בפועל בעסק שמרוויח ומזה הוא נותן לו רווחים, או לחילופין אם יש למקבל השקעה כל שהיא נושאת רווח, אף אם לא ישקיע את הכסף שקבל בפועל, אלא ישתמש בו לצרכיו הפרטיים, כמו לתשלום חובותיו, או לקנות בו מה שצריך לחיי היום יום, גם כן מותר, שכן הוסכם ב'היתר עיסקא', שאם ירצה להשתמש בכסף לצרכיו, הרי הוא מקנה לנותן חלק בשאר הנכסים שיש לו, ויתן לו רווחים משאר הנכסים.

ז. סוג נכס המועיל לעיסקא

באופן זה צריך שיהיה למקבל הכסף איזה נכס שמניב רווחים, לדוגמא: נדל"ן [שחלק ממנה אינו משועבד למשכנתא] כמו קרקע, בית, ואפלו דירת מגורים, השקעה במניות, תכנית חסכון, ואפלו מטלטלין כמו יהלומים וכדו' שעומדים למכירה, או רכב שאפשר להשכירו.

ח. שיעור הרווחים מהנכס

וצריך לוודא, א] שהנכס יהיה שווה ככל הסכום שקיבל מהנותן, ב] שיהיה סיכוי סביר להרוויח מהנכס על ידי עליית ערך שווי הנכס או על ידי הכנסות ורווח מהשכרת הנכס והשתמשות בו, כסכום הרווח שהתחייב לתת לנותן כדלהלן.

ט. אין לו שום עסקים

אם אינו מתכוון להשקיע את הכסף, וגם אין לו שום נכס השווה כשיעור הנ"ל או שאינו יכול להרויח על ידו כנ"ל [או שיש לו נכס שמשועבד כולו למשכנתא וכדו'], יש להחמיר שלא לסמוך על היתר עיסקא.

י. המלווה מחזיקו לבעל נכסים

אם עברו ועשו היתר עיסקא כשלא היו ללווה עסקים או נכסים כנ"ל, אם המלווה אינו יודע בבירור שאין לו נכסים כשיעור, חייב הלווה לתת לו את כל הסכום שהתחייב, ואם יודע המלווה שלא היו ללווה נכסים, ישאל שאלת חכם אם מותר לו לקבל הרווחים שהתחייב הלווה לתת.

יא. היתר עיסקא למוסד

מנהלי מוסד ציבורי שלווים על פי היתר עיסקא לצורך אחזקת המוסד וכדומה, חיבים לוודא שלמוסד עצמו יש נכסים או עסקים כנ"ל. אם אין למוסד נכסים או עסקים, אם לחברי הנהלת המוסד יש נכסים, יקחו הם את ההלוואה באופן אישי, ואם אין להם נכסים, ישאלו שאלת חכם.

שיעור הרווח שמותר למקבל לתת לנותן

יב. גודל הרווח שמשלם

לא יתחייב לתת רווחים לנותן אלא סכום שמשער שאחד מנכסיו השוה כסך העיסקא יכול באמת להרויח.

לדוגמא: אם מתחיב להוסיף 2000$ לשנה, צריך לשער שיוכל להרוויח מאחד מנכסיו 2000$ בשנה.

יג. קבלת מתנות

אף שאסור לו ללווה לתת שום מתנה למלווה, אפילו קודם ההלוואה או לאחריה, מ"מ אם ההסכם נעשה על פי ה'היתר עיסקא' המצורף, מותר המקבל [הלווה] לתת מתנות לנותן.

מי שיש תחת ידו כספי צדקה

יד. משקיע אצל עצמו

מי שיש תחת ידו כספי צדקה, ורוצה להשקיעם אצל עצמו על פי היתר עיסקא, צריך למנות אדם אחר כגבאי צדקה שיש לו זכות לתבוע ממנו שבועה על מה שנעשה עם הכסף.

דינים שונים בעשיית היתר עיסקא

טו. היתר עיסקא למפרע

מי שקיבל כבר רבית, לא שייך לעשות היתר עיסקא שיועיל למפרע, וברוב המקרים צריך להחזיר את כל הכסף שקיבל באיסור. אבל אם הלווה מסכים, יאמר לו למלוה: 'הריני כאילו התקבלתי', ושוב אינו צריך להחזיר לו [אבל אסור לסמוך לכתחילה שיקבל רבית ואחר כך יאמר לו כן, שזה הוא איסור חמור, ולפעמים יש בזה איסור דאורייתא.

טז. היתר עיסקא באמצע הלוואה

מי שכבר לווה כסף באחוזים או עשה כל עסק אחר שיש בו רבית, אף שאין מועיל לעשות היתר עיסקא למפרע, מ"מ ביכלתו לעשות היתר עיסקא על העתיד, דהיינו שמכאן ואילך יהפך כסף ההלוואה לעיסקא, אף כשהכסף כבר נמצא ביד הלווה [וכמובן יהיה מותר לו להרוויח רק מעכשיו ולא למפרע וכנ"ל].

פתרון זה הוא על ידי קנין סודר, דהיינו שהלווה יגביה כלי כל שהוא של המלווה או של שליחו, וע"י זה יַקְנֶה הלווה למלווה חלק בנכסיו, ואז יהפך הכסף לעיסקא, ואם רצונם לקבוע אחוזי רווחים יותר גבוהים כדי להשלים מה שאינו יכול לקבל עבור ההלוואה בעבר, ישאלו שאלת חכם.

יז. קנין בהיתר עיסקא

באופן שלא היתה נתינת כסף או שוה כסף בשעת ההסכם, ורוצה שיהיה על פי היתר עיסקא צריך לעשות 'קנין סודר'.

לדוגמא, מי שהסכים לבנות סוכה קטנה לחברו, על מנת שלאחר זמן יבנה לו חבירו סוכה גדולה, ורוצה לפתור את חשש הרבית על ידי היתר עיסקא, צריך שיקנה לחבירו חלק בנכסיו בקנין סודר.

זמן החזרת הכסף

יח. אורך זמן העיסקא

אין צורך לכתוב זמן גמר העיסקא.

יט. הארכת זמן החזרת הכסף

אם כתבו זמן להחזיר הקרן והרווחים, ולא החזירם המקבל בזמן, מותר להמשיך את העיסקא ולתת אחר כך את שיעור הרווחים, כאלו היו אצלו על פי היתר עיסקא עד זמן החזרתם בפועל.

היתר עיסקא עם אישים שונים

כ. חשוד על השבועה

אם המקבל הוא אדם חשוד ואינו נאמן על השבועה, נכון שלא לעשות עמו 'היתר עיסקא', ובדיעבד יש למיקל על מה לסמוך, אך אם הנותן הוא אדם חשוד, מותר לעשות עמו היתר עיסקא.

כא. משקיע בעסקים מחללי שבת

צריך להזהר מלעשות 'היתר עיסקא' עם מי שמשקיע את כל כספו בעסקאות אסורות, כגון בהלוואת כסף ברבית, או בעסקים הכרוכים בחלולי שבת וכדומה, שהרי חלק מהכסף אינו 'הלוואה' אלא 'פקדון', נמצא שהנותן שותף גמור עם מה שהמקבל יעשה עם הכסף.

כב. לווה עבור חבירו

מי שרוצה לקבל הלוואה מבנק ברבית [אפילו בבנק המתנהל על פי היתר עיסקא], ורוצה להשתמש עם זכות הלוואה שיש לחבירו או לבנו בבנק, או שרוצה שהנכס ירשם על שם חבירו, וחבירו לווה מהבנק ומעביר לו את ההלואה, בשעה שהלה מעביר לו את כסף ההלוואה יש לעשות היתר עיסקא ביניהם. ועיין עוד לעיל (פרק ו סעיף יט).

כג. היתר עיסקא לקטן

בעשיית 'היתר עיסקא' עם קטן או קטנה, וכן עם גדול או גדולה הסמוכים על שולחן אביהם, יש הרבה פרטים, ועל כן יש לשאול שאלת חכם.

ביטוח סכום הקרן והרבית בחברת ביטוח

כד. ביטוח אצל המתעסק

אסור לבטח את הסכומים אצל המתעסק עצמו, אפילו אם הנותן ישלם לו דמי ביטוח על זה.

כה. חברת ביטוח

אבל לבטח את הסכומים, על ידי תשלום לחברת בטוח וכדומה, מותר, ועדיף שהביטוח עבור חלק הפקדון (55%) ישלם הנותן.

שינוי מצב באמצע זמן ההסכם

כו. יורשים בהיתר עיסקא

אם אחד מהצדדים מת רח"ל באמצע העיסקא, והמשיכו היורשים להחזיק בכסף, מועיל להם ההיתר עיסקא שהסכים עליו אביהם, ואינם צריכים לחתום מחדש.

כז. מוכר היתר עיסקא

אם המשקיע רוצה למכור את ההסכם לאדם אחר, כגון שהשקיע את הכסף בכדי לקבל רווחים, ועתה הוא צריך כסף בדחיפות, והוא רוצה למכרו לאדם שלישי ואותו אדם יקבל את הרווחים מההיתר עיסקא, מותר לו לעשות כן, ואינו צריך לחתום על היתר עיסקא חדש, אבל צריך להעביר את העיסקא לרשותו בקנין המועיל, דהיינו שיקנה או ישכיר לו ד' אמות מביתו, ויאמר לו שאגב זה מקנה לו גם את זכויותיו שבהיתר עיסקא, או יקנה את ההסכם בקנין הנהוג באותה מדינה.

כח. חזרה מהעיסקא

אם המקבל רוצה לחזור בו באמצע העיסקא, ישאל שאלת רב.

נחיצות עריכת היתר עיסקא לכל אחד

כט. היתר עיסקא לכל אחד

היות ואסורי רבית שכיחים מאוד למאות ולאלפים, וכמעט ואין אדם ניצול מהם, והרי הרבה מן המכשולות המצויות נפתרות על ידי עריכת היתר עיסקא כהלכה, לפיכך יעצו גדולי הדורות, שכל אחד יערוך היתר עיסקא בכל עסק שיש בו חשש רבית, כדי שלא יכשל באיסורים חמורים חס ושלום.

ל. היתר לכתחילה

ואם יעשה כן בכל עסקיו, וכפי ההוראות דלהלן, יהא נכון לבו ובטוח שכל עסקיו נעשים באופן המותר לכתחלה.

לא. היתר עיסקא לשותפים

שותפים בעסק, מצוי ביניהם הרבה חששות של רבית [כגון כשאחד מהם מוציא הלוואה מהבנק וכדו'], ועל כן יחתמו בתחלת השותפות באופן חד-פעמי, על נוסח ההיתר עיסקא.

לב. בעל ואשתו

אף בעל ואשתו לפעמים יש ביניהם חששות של רבית, ועל כן יחתמו אחר החתונה באופן חד-פעמי, על נוסח ההיתר עיסקא.

הוראות השמוש ב'היתר עיסקא'

לג. מה עליו לעשות

הרוצה שכל עסקיו יהיו על פי היתר עיסקא, יקרא ויבין את תוכן פרק זה, ואז עליו לעשות שתי פעולות:

א. לחתום באופן חד-פעמי על נוסח ההיתר עיסקא המצורף, ולתלותו על קיר ביתו או משרדו במקום בולט, וכדלהלן (בסעיף לד-לז).

ב. להוסיף על כל הסכם (או חשבונית) שמעורב בו חשש רבית, שההסכם כפוף לההיתר עיסקא התלוי בביתו או בבית העסק וכדו', וכדלהלן (סעיף לח).

לד. מילוי הפרטים בהיתר עיסקא

יש לקחת את שטר ההיתר עיסקא, ולכתוב בו את שמו, למלא את התאריך, ולחתום על השטר (ואין צורך שיחתמו עדים על השטר).

לה. הנחתו במקום בולט

כמו כן יש לתלות את השטר על קיר ביתו, משרדו, חנותו ובית העסק שלו, במקום בולט, שכל מי שמתעסק עמו יוכל לראותו, באופן שזה מחייב אותו בכל עיסקא הנערכת במקום.

לו. היתר עיסקא לחברה ועמותה

במידה ויש לו חנות, בית עסק, חברה או עמותה וכדו', יכתוב גם את שם בית העסק, ובנוסף יש להוסיף באופן חוקי סעיף בתקנון החברה והעמותה שכל העסקאות כפופות להיתר עיסקא המצורף.

לז. היתר עיסקא ביתי

בהיתר עיסקא ביתי רצוי שתחתום גם אשתו, ובהיתר עיסקא של עסק יחתמו כל השותפים.

לח. יקפיד לכתוב בכל חוזה ועסק

בכל הלואה, מכירה, קניה, שכירות, תיווך, הזמנת שרותים, וכן בכל שאר התחייבויות שבינו לבין כל אדם, שיש בהם חשש רבית, ירשום על שטר ההסכם שחותם עם השני [או על החשבונית או הקבלה וכדו']: "כפוף לתנאי היתר עיסקא "ברית פנחס" התלוי ב_____________" (כגון בחנות או בסלון הבית וכדו'.

לט. עסק שנעשה בעל פה

אם העסק שביניהם נעשה בעל פה, די שיאמר בעל פה שהעסק יהיה כפוף לנוסח ההיתר עיסקא 'ברית פנחס', ובלבד שיבינו היטב את העיקרון הנ"ל.

מ. עיסקא נוספת

גם אם כבר הלווה לו פעם על פי ההיתר עיסקא, ורוצה לחזור וללוות, צריך לכתוב גם בהסכם השני שהוא כפוף להיתר עיסקא.

מא. לרשום 'רווח' ולא 'רבית'

בכתיבת החוזה או השטר, ישתמשו בלשון 'עיסקא' במקום 'הלוואה', ובמקום 'רבית' יכתבו 'רווח' וכדו', כדי שלא יסתור למהות ההיתר עיסקא, אך אם אי אפשר, אין זה מעכב.

מב. יחתמו הלווה והמלוה

לכתחילה עדיף שהן הלווה והן המלווה יחתמו על נוסח ההסכם שביניהם שכפוף להיתר עיסקא.

מג. ההסכם לא יסתור את ההיתר עיסקא

יש להזהר שלא לגרוע את התוקף המשפטי של ההיתר עיסקא על ידי מסמכים אחרים.

מד. צירוף ההיתר עיסקא להסכם

ישנה אפשרות להשתמש בנוסח ההיתר עיסקא המצורף בלבד, בתנאי שבזמן עשיית כל עסק שיש בו חשש רבית יחתמו שני הצדדים על השטר המצורף ויצרפוהו כחלק מההסכם.

מה. תזכורת למשתמש בהיתר עיסקא

חשוב מאוד לזכור שבכל עסקה, בכל קנית דירה, שכירות דירה, בכל הלוואה, פריטת צ'ק דחוי או צ'ק מטבע חוץ, קנסות, הצמדות, לקיחת משכנתא, רישום נכס ע"ש חבר, חתימת ערבות בבנק, השקעה באגרות חוב וכדו', צריך לכתוב מפורשות על ההסכם או החוזה של העסקה שהכל נעשה רק לפי תנאי היתר עיסקא 'ברית פנחס' התלוי בביתי (או במשרד וכדו').

ערב בשטר היתר עיסקא

מו. ערב להלוואה

כשמחתימים ערב להבטיח את כספי הקרן והרבית, אם הערב מתחייב שיוכל הנותן לגבות ממנו אף אם לא תבע מן המקבל תחלה, צריך להוסיף בשטר הערבות: "כפוף לתנאי היתר עיסקא "ברית פנחס", התלוי ב___________".

קיום מצות 'הלוואת כספים'

מז. מצוות הלוואה

נצטוינו בתורתנו להלוות כספים בחנם למי שצריך, והמלווה מקיים בזה מצות עשה, דכתיב "אם כסף תלוה את עמי את העני עמך וגו'", ושתי מצות לא תעשה, דכתיב "השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל וגו'", ומצוה זו גדולה יותר במעלה ממצות הצדקה לעני.

מח. חיוב לקיים המצוה בנוסף להיתר עיסקא

ועל כן, אף שנתבאר למעלה שנכון שכל אחד יעשה היתר עיסקא הנ"ל, ובזה כל עסקיו נעשו באופן של לכתחילה, ולא ימוטו לעולם, ואף שידוע כי הנותן כסף לחבירו בהיתר עיסקא לצורך סיוע בפתיחת איזה עסק, מצוה רבה בידו, הגדולה יותר מן הצדקה ומן ההלוואה, מכל מקום צריך שידע שעדיין לא קיים בזה מצות הלוואת כספים, ועדיין מוטל עליו חיוב להלוות כספים בחנם לנצרכים, ואם לא ילווה לעולם לנצרכים בחינם, וכל הלוואותיו יהיו רק על פי היתר עיסקא, הרי ביטל מצות עשה, ועבר על מצות לא תעשה.

פירוש תמציתי – על התנאים הנמצאים בשטר היתר עיסקא הנ"ל

[לפי הסעיפים שבהיתר עיסקא]

נ. ב. לצורך הבנת הענין נכתב הפירוש בלשון נוכח לה'נותן' [מי שחייבים לו הכסף או החפץ], ובלשון נסתר לה'מקבל' [מי שחייב הכסף או החפץ].

[א]

אתה מצהיר שכל סוגי עסקאות והתחייבויות שיעשו על ידך או על ידי באי כחך, אף אם תזכיר באיזה שטר לשון המשתמעת כעסק שיש בו רבית, הכל יהיה ביד השני בתורת 'עיסקא', וכפי שיבואר בהמשך.

[ב]

ההסכם העקרוני – סכום ההלואה וסכום הפקדון: הפקדון הוא החלק שנותן העיסקא [מי שחייבים לו הכסף או החפץ] מקבל עליו אחריותו, בדרך כלל 55% של כל הסכום הוא באחריות הנותן, שאם יארע אונס בחלק זה יפסידו הנותן נמצא שהפקדון הוא 55% מכל הקרן, והיתרה היא הלואה, וכדי שטירחא זו שטורח המקבל בחלק הפקדון לא תחשב לפעולה שעושה תמורת ההלואה, לכן מוסכם שהמקבל [מי שחייב הכסף או החפץ] יקבל בנוסף ל45% של ההלואה, עוד 5% נוספים מתוך הרווחים שנשא הפקדון, כדי שישאיר לעצמו שכר טירחא.

[ג]

עוד אתה מצהיר, שאם יש בעיות באיסור רבית שאינן נפתרות על ידי הסכם זה, [לדוגמא אם אתה מחייב את המקבל לתת לך יותר ממה שמגיע לך משום חלק הפקדון, נמצא שהוא מוסיף לך יותר בגלל ההלוואה וזהו רבית, וכן כל הוספת מתנה שלא הוסכם עליה מראש וכדומה, נחשבת לרבית על חלק ההלואה,] יהא כל הסכום ביד המקבל בתורת פקדון, ואם יארע איזה אונס בהכסף יפסיד הנותן הכל, ועל כן כל הכסף שייך לך מצד הדין, אלא שאתה משלם למקבל שכר טירחא, 25% מכל הרווחים.

[ד]

תנאי ההתעסקות עם חלק הפקדון: אתה מתנה עמו, שיתעסק בחלק הפקדון באופן הטוב ביותר, ולא יתעסק בו בעסקים אסורים ח"ו, ועוד אתה מתנה, שאף אם לא יתעסק בכסף זה ממש, רק שישתמש בו לצרכיו הפרטיים, הרי הוא מקנה לך חלק בשאר נכסיו, ובכך תרויח משאר הנכסים שהקנה לך. הקנאת הנכסים תהא באופן המועיל.

[ה]

ואף באופן שתתנה עמו בפירוש שלא יעשה עם הכסף אלא כך וכך, [לדוגמא, להשקיעו בדירה וכדו', וא"כ יש בעיה שאם תדע מה שנעשה עם הכסף לא תוכל לתבוע ממנו שבועה, ולא תוכל לקבל את הסכום שהתפשרתם עליו, וע"כ] אתה מצהיר שהתנאי לא יחול אלא יוכל להתעסק בשבילך גם בשאר נכסיו.

[ו]

תנאי נאמנות המקבל על הקרן, ועל הרווחים: אתה מסכים, שלא יהא המקבל נאמן להתפטר ולומר שכספי הקרן נפסדו, אלא אם יביא על כך עדים כשרים בדיני ישראל, וגם לא יהא נאמן לומר שלא הרויח עם הכסף, או לומר הסכום שכן הרויח עם חלק הפקדון, אלא אם ישבע שבועה חמורה בבית דין, וגם יציג את המסמכים שבידיו הנוגעים לנידון זה, או שיביא עדים כשרים על כך, [ואם ימסור את הנכס לפועל להתעסק בו, תועיל שבועת הפועל].

[ז]

תנאי ההתפשרות: אתה מסכים, שאם יתן לך המקבל את הסכום שנתפשרתם עליו, הרי אתה מוותר על השבועה והעדים, ובנוסף הותנה ביניכם שהמקבל אינו חייב לתת לך את העודף שהרויח חלק הפקדון, אלא המותר יהא שייך למקבל לבד.

[ח]

בכדי לפתור את הבעיה, שלפעמים יש בהסכם תנאי נוסף, לפיו על המקבל לתת לך סכום מסויים עוד לפני שהתעסק, והרי עדיין לא שייך לתבוע שבועה ממנו, ואם כן הוא נותן רבית, על כן הוסכם שכל פרוטה שתקבל מה שאינו מגיע לך ע"פ התנאים הנ"ל, ינוכה מכספי הקרן בזמן תשלום העיסקא.

[ט]

לפעמים אף שקובעים זמן לסיום העיסקא, נשאר הכסף ביד המקבל גם לאחר הזמן, ולכמה פוסקים הרי כבר נגמרה העיסקא, ואם יוסיף לך את סכום ההתפשרות גם על אותו זמן תעברו באיסור רבית ח"ו, ועל כן הוסכם בפירוש שאם ישאר הכסף ביד המתעסק יהיה בידו בתורת עיסקא כנ"ל.

[י]

לפעמים יש בקבלת ערבות משום רבית, כי לפעמים הערב נחשב כאילו הוא עצמו לוה מן המלוה, וכן לפעמים נחשב שהוא הלוה את הכסף ללוה, ועל כן מוסכם שגם באופן זה ההתחייבויות כפופות להיתר עיסקא זו.

[יא]

היות ויש הסוברים שאם מבקש סך התפשרות מזמן לזמן הרי זה אסור, ע"כ הותנה שבאופן זה, אין כאן עיסקא אחת ארוכה שמשולם עליה סך התפשרות מזמן לזמן, אלא בכל זמן פרעון נגמרת עיסקא, וביד שניכם לחזור בכם, אלא שאם נשאר הכסף אצל המקבל מתחילה עיסקא חדשה על פי התנאים בשטר זה.

[יב]

היות והשטר כתוב בלשון יחיד, ולפעמים חותמים עליה כמה שותפים וכדומה, מוסכם בזאת שכל לשון יחיד מתפרש על כל החותמים על השטר, ומחייב את כל אחד בנפרד, ואת כולם ביחד, כמו כן הוסכם שכל ההסכמים שבין החותמים יהיו כפופים לתנאי ההיתר עיסקא, ועי"ז נפתרו כל הבעיות שבין שותפים או שבין איש ואשתו באופן ששניהם חתמו על השטר.

[יג]

אתה מצהיר, ששטר זה הוא שטר המחייב אותך וכל העוסקים אתך להתנהג כפי התנאים, אף אם אחד מהצדדים אינו יודע ואינו מבין מה שכתוב בשטר.

אתה מודה שבאופן שצריך לעשות איזה קנין, נעשה קנין אגב בפני בי"ד חשוב, [והיות ויש הודאה שנעשה קנין, הרי באופן שמחמת סיבה לא עשו קנין ממש, ההודאה עצמה היא במקום קנין המועיל].