בדין סמוך לספק שלדעת החזו"א מצטרף האם דוקא לסמוך לספק אבל ניראה לספק מודה החז"וא שלא מצטרף אשמח למקור תודה רבה
תשובה:
שלום וברכה
מקור הסברא הזו הוא בפאת השולחן לרבי ישראל משקלוב תלמיד הג"א, והוא אינו מחלק בענין זה בין סמוך לנראה.
מקורות:
מקום הסמוך או נראה לעיר שיש לגביה ספק אם היא מוקפת חומה מימי יהושע, נחלקו בו אחרונים: יש סוברים, שלא החמירו חכמים מספק לקרוא את המגילה גם בט"ו באדר, אלא בעיר אלו עצמן, ולא במקום הסמוך להן או נראה מהן. משום שדין זה, שהמקומות הסמוכים לעיר או נראים ממנה נחשבים כחלק ממנה, הוא חידוש, ולא חידשו זאת חכמים אלא בעיר שהיא ודאי מוקפת חומה מימי יהושע (ברכי יוסף או"ח סי' תרפח ס"ק ט; ביאור הלכה שם ד"ה או). ויש סוברים, שאף במקומות הסמוכים לערים אלו, או נראים מהן, יש לקרוא את המגילה בשני הימים (ראה פאת השלחן סי' ג סט"ו).
ובדין מחובר לספק (לא מצד ניראה או סמוך) האם עדין סובר פאת השולחן שמצטרף עם מחובר לעיר שהיא ספק? תודה רבה
מחובר לספק זה ממש חלק ממנו [למעט הרב טיקוצינסקי שחולק על כל דין מחובר אבל כולם חולקים עליו] לא הבנתי את השאלה.
השאר תגובה