שלום רב,
בעל קורא שכיוון להוציא ידי חובה את הציבור בקריאת המגילה ביום פורים, והנה החסיר בעל הקורא מילה אחת הציבור העיר לו אבל הוא בשלו התעקש והמשיך מבלי להשלים את המילה שהחסיר, הקהל המקשיב השלים ממגילה משלו את המילה החסרה והמשיך להאזין לקריאה של בעל הקורא.
ההלכה שיוצא ידי חובה?
א. מה המקור?
ב. למה זה לא סתירה מתר"צ סעיף י, שאני קורא מגילה בלועזית לאדם שמבין לועזית אבל אני מבין גם עברית, במקרה כזה לא אני יצאתי ולא השומע יצא(לפי סתימת השו"ע)?
תשובה:
השאלה יפה. לכאורה החילוק פשוט בין שני המקרים: הדין של יצא מוציא קיים גם בחלק מהמגילה, כלומר, אם אדם החסיר מילה במגילה שדינו להשלים ממקום שהחסיר, ודאי אינו חייב לקרוא בעצמו והוא יכול לשמוע גם מאדם אחר קריאה חלקית זו, ואפילו אותו אדם אחר עדיין לא קרא מגילה בעצמו, אף שאותו בעל קורא אין לו משמעות בקריאה זו, כיון שיש דין ערבות. ממילא אותו בעל קורא, אף שהוא עצמו חייב לחזור ולקרוא, מכל מקום הוא רשאי לקרוא לציבור… בשונה מקריאה בלועזית שעצם מהותה אינה קריאה לאותו אדם שיודע אשורית, ממילא אין כאן כלל מעשה קריאה.
