שאלה:
באחת מהשאלות האחרונות של האתר היה שאלה: מה דעת מרן השו”ע בזמן הדלקת חנוכה צאת הכוכבים או שקיעה? תודה רבה תשובה: שלום וברכה שיטת השו”ע שיש להדליק בצאת הכוכבים [וכפי שיטתו לענין צאת הכוכבים שפסק כרבינו תם, כלומר 72 דקות אחר שקיעה ראשונה, ירידת גוף השמש מתחת קו האופק, מה שאנחנו קוראים שקיעה]. למעשה נהגו הספרדים, שאף שקיבלו הוראתו בענין שהזמן הוא צאת הכוכבים, מכל מקום בנוגע לזמן צאת הכוכבים נהגו כשיטת הגאונים שהוא אחרי שקיעה ראשונה 13.5 דק’, או 18 דק’. מקורות: ראה שו”ע סי’ תרעב סעי’ א וכפי שביארו שם המשנה ברורה בהרחבה רבה……… השאלה שלי זה הרי הרב עובדיה שמאוד מאוד רוצה שכולם יעשו כרבינו תם אומר לא לעשות כרבינו תם בחנוכה ביום חול. אז איך זה בדיוק תואם לתשובה.
תשובה:
שלום וברכה
התשובה פשוטה מאוד. גם אלו המחמירים כרבינו תם, זה רק לחומרא ולא לקולא, כלומר המנהג העיקרי בארץ ישראל היה בכל הדורות כשיטת הגאונים ולא כרבינו תם. לכן בכל הנוגע לשבת למשל, כניסת השבת תמיד תהיה כמו הגאונים ולא נקל כרבינו תם, אבל ביציאתה עורר הגר"ע יוסף םעמים רבות להחמיר כרבינו תם, וכן נהגו הרבה יראי ה'. ממילא בחנוכה שאם נמתין לרבינו תם נפסיד את עיקר הזמן לשיטת הגאונים, נהגו שלא להמתין. אכן, מחלוקת ידועה יש בענין זה לגבי מוצאי שבת חנוכה מה עדיף, הגרי"ש אלישיב והגרש"ז אויערבך סברו שעדיף להדליק כשיטת הגאונים מיד לאחר ערבית, כדי שלא להפסיד הדלקה בזמנה, אמנם הגר"מ פיינשטין והגר"ש וואזנר סברו שגם במוצאי שבת זו יש להמתין לזמן רבינו תם, כך גם אני נוהג בלי נדר. אינני יודע את דעת הגר"ע יוסף בזה, עכ"פ העקרון מובן רק המשקל בכל נושא נידון כל אחד לגופו…
חנוכה שמח.
כן אבל השאלה היתה על יום רגיל. לא על מוצאי. והרב כתב בתשובה שם אזה רבינו תם. אז איך זה מסתדר?
ביום רגיל כיון שאם תעשה כרבינו תם תפסיד את הזמן שלפי הגאונים, זו קולא ולא חומרא ולכן מקדימים, מה גם שלרבינותם זה גם מועיל כיון שמפלג המנחה בדיעבד אפשר להדליק וזה כבר אחרי פלג, אבל כדאי באמת לשים שמן שידלק עד אחרי רבינו תם
השאר תגובה