שאלה:
כבוד הרבנים,
בהמשך השאלה ששאלתי וקיבלתי תשובה בעניין אדם שחי לבד האם ידליק נר חנוכה בברכה.
מבקש מכבודכם ללמוד האם אדם ספרדי שחי לבד שלא סמוך לשולחן הוריו האם הוא מדליק בברכה גם אחרי שתכלה הרגל מן השוק. במיוחד בחו"ל שיכול להיות מסוכן להדליק ליד החלון.
בברכה רבה.
חנוכה שמח
תשובה:
אם אין בני בית וברחוב כבר אין אף אחד או שיש חשש סכנה להדליק בחלון [נדיר מאוד היום גם בחו"ל!], אי אפשר להדליק בברכה, כמבואר במשנה ברורה בסוף סימן תרעב, ולכן, אדם זה, כל אדם, אבל בעיקר מי שיש לו חשש כזה, יקפיד להדליק בזמן גם אם זה כרוך אצלו בטורח גדול. בזמן ההדלקה נמצאים בבית.
ברכה והצלחה וחנוכה שמח.
הגר"ע פוסק שכיוון שיש פרסומא ניסא למדליק עצמו אפשר שיברך בברכה.
אז נכון שזו מחלוקת, אבל המברך ודאי יש לו על מה שיסמוך, לכן הקביעה הנחרצת של "אי אפשר" אינה מדוייקת.
הגר"ע יוסף לא פסק לברך הוא בסך הכל הביא את השער הציון שם שכתב שאין למחות ביד המברך כיון שזו מחלוקת ויש על מי לסמוך, כן הביא מדבריו בילקוט יוסף מועדים עמ' ריא. ואני מעתיק את דברי השער הציון:
שער הציון סימן תרעב ס"ק יז:
מגן אברהם ודרך החיים וחיי אדם. ובספר חמד משה האריך בזה ודעתו דאם שכח או נאנס ולא הדליק עד שישנו כולם יקיץ ב' או ג' מהם וידליק, ואם אי אפשר להקיצם, מכל מקום ידליק ויברך, דלפי דברי המגן אברהם אם יהיה אדם במקום שאין איש אף מאנשי הבית שם ידליק בלא ברכה, ולא ראינו זה בפוסקים, ואדרבה השלטי גבורים כתב בשם ריא"ז דאף אם הוא בין הנכרים לבדו צריך להדליק, ומשמע מדכתב כן בפשיטות, שידליק בברכה, אלא ודאי דאם יכול לפרסם ההדלקה בפני רבים יותר עדיף, אבל אי ליכא אנשים, בשביל זה לא יבטל המצוה, כן נראה לי וכן נוהגין העולם, עד כאן לשונו, וספק ברכות להקל, ומכל מקום מי שרוצה לנהוג כוותיה אין מוחין בידו:
מדוע כבודו כותב שהגר"ע לא פסק לברך? וכי אי פעם הבאתי מעצמי משהו שלא כתוב?
חזו"ע חנוכה הלכה ראשונה! בפרק העוסק בזמן הדלקת הנרות,עמוד סב הלכה א', אני מצטט: "זמן הדלקת נרות החנוכה בצאת הכוכבים לא מאחרים ולא מקדימים,וצריך ליתן שמן בנרות שיעור שתדלוק חצי שעה אחר צאת הכוכבים. ומי שלא הדליק בתחילת הלילה,והגיע לביתו בשעה מאוחרת,וכל בני הבית כבר נרדמו,אם יכול להעיר אחד או שניים מבני הבית,כדי שישמעו ממנו ברכת "להדליק נר חנוכה",הנה מה טוב, ואם לאו, יברך וידליק נר חנוכה"!!!
מעניין, כי בילקוט יוסף במקום בו ציטטתי הוא כותב שאין למחות ביד מי שיברך, ומביא את השער הציון.
תזכור בבקשה שמדובר בשני פוסקים שונים. נכון שזה בנו, וברוב הגדול של ההלכות פוסק כאביו, ואגב גם כאן פןסק כאביו.
ועוד משהו, אי אפשר לדייק בלשונות של אחרונים, סה לא ראשונים שיש לדקדק מאוד בלשונם, הרב עובדיה זצוק"ל אמר לתלמידיו פעם כשאמרו לו הרב כתב בלשון כזו וכזו,אמר להם מה אני הרמב"ם שאתם מדקדקים בלשוני כך?!
לא דייקתי, בסך הכל בילקוט יוסף הביא באופן מדוייק את דברי השער הציון.
השאר תגובה