קבורת ערלת הברית בשבת

שאלה:

שאלה לכבוד הרב, ערלת הברית, האם היא מוקצה בשבת?

תשובה:

שלום רב

יש להכין עפר מבעוד יום, ואין להתיר לחפור בעפר משום סגולה בעלמא.

לקבלת היקף הענין בשלימות העתקתי מספרו של הגאון רבי מרדכי אורי אנגלמן שליט”א מרבני ראשון לציון ומוהל מומחה, העומד לצאת לאור בקרוב.

טלטול הערלה אחר המילה והנחתה בעפר

  • הערלה אינה מוקצה כל עוד שלא הטמינה בחול, ולכן אם נפלה מידו מותר להרימה ולהניחה בתוך העפר[1], אך יש אומרים שהערלה מוקצה מיד משנחתכה ואסורה בטלטול[2]. אולם היכא דאי אפשר למוהל לדעת אם עשה המילה כהוגן רק ע”י שבודק הערלה ורואה את גודל החיתוך וצורתו, יש להתיר לטלטל הערלה אף לאחר השלכתה דהוי צורך מילה ממש[3].
  • הנוהגים להפוך הערלה אחר המילה, משום סגולה[4], רשאין לעשות כן אף בשבת[5].
  • נוהגים אף בשבת ליתן הערלה בעפר, ובלבד שייחד את העפר לכך מבעוד יום[6], ולא חיישינן שמא לא יהיה לו עפר מוכן ויביא עפר מבחוץ מה שאינו מוכן[7].
  • העפר עם הערלה מותר בטלטול[8], ויש אוסרים, מטעם דנעשה הכלי בסיס לדבר האסור[9].

[1] שו”ת נו”ב (תניינא חיו”ד סי’ קס”ב) שכתב, במוהל שמל בשבת ואח”כ זרק הערלה מידו דמותר ליקח הערלה ולהניחה לעפר המוכן לה, ואף שכתב רש”ל בתשובה (סימן מ’) דלאחר שזרקו לעפר מוקצה הוא, מכל מקום קודם שזרקו עדיין לא נעשה מצותו לאו מוקצה הוא, [דהא מצוה לזרקה לעפר, ומקורו עוד מפרקי דר”א והביאוהו הנימק”י והרשב”א בחידושיו ליבמות פרק הערל], וסיים: דעכ”פ לכתחילה יזהר המוהל שתיכף שחתך הערלה בעודה בידו יזרקנה לעפר אבל אם אירע שזרקה מידו קודם לכן מאן דמתיר להגביה הערלה כדי לתתה בעפר לא משתבש. ע”ש. והו”ד בפ”ת (יו”ד סימן רסו סק”ג). ע”ש.

 

[2] ערוך השולחן (יו”ד רסו סעיף טו), וכתב וז”ל: יש מי שמתיר כשלא השליכה לעפר לשוב לטלטלה להניחה בעפר ולא נהירא לי כלל. ע”כ. וכ”כ בס’ אות ברית (סי’ רס”ה), והשיג על הנוב”י ודחה ראיותיו. וס”ל דלא סגי במה שמוכנת הערלה מאתמול להטמינה בעפר, ולכן לא סר ממנה דין מוקצה. וכ”כ בכוה”ב (רס”ה סקנ”ז).

[3] אוצה”ב (פ”ט סימן יא, הערה סט). ע”ש.

 

[4] ובטעם הדבר ראה מש”כ בביאורינו לסימן רס”ה ס”י.

 

[5] שו”ת שבט הלוי (חלק ד סימן קלה אות ג) וז”ל: מה ששאל לפי המנהג דמהפכים הערלה לאחר המילה ואומרים לטובת הילד, האם מותר לעשות כן בשבת כמו שמתיר הנו”ב לתת הערלה בשבת לתוך העפר אפי’ זרקו כבר מידו – הנה הדבר פשוט דמותר דכיון דטעם הנוב”ת (יו”ד סי’ קס”ב) דמותר לתת לתוך העפר דאין הערלה נעשית מוקצה עד אחר נתינתו לעפר ועד אז הי’ דעתו עליה א”כ כיון שמהפך הערלה לפני נתינתו לעפר מותר ומן הסתם הי’ דעתו עליה גם לזה ופשוט. ע”כ.

 

[6] ואופן הכנת העפר הוא כמבואר בשו”ע (סי’ ש”ח סל”א, ושם סכ”ב) שיתננו בכלי מבעוד יום וייחדו לצורך תשמישו. וכ’ המ”ב (שם, ס”ק צ”ג) דאפילו במחשבה בעלמא סגי, ולא בעינן שיפרש בפה. ע”כ. ובשעה”צ (שם סקפ”ה) כ’ דאף דבפרי מגדים הצריך לעיין בסימן רנ”ט, ושם כתב להחמיר בזה, מכל מקום נראה ברור כמו כנ”ל, דהרי הרשב”א מייתי ראיה לדבריו ממכניס מלא קופתו עפר, המבואר בסעיף ל”ח, ולא מצינו לאחד מן הפוסקים שיאמר שם דבעינן שייחד בפה. ע”ש. ועי’ דע”ת (שם סכ”ב) שכ’ דמחשבת קטן אינה מועילה בזה.

 

ולענין אי בעי שייחד העפר לכל הנצרך לו, או סגי במה שמייחדו לצורך הטמנת הערלה בלבד, איפלגו בזה רבוותא, דהנוב”י (מהדו”ת יו”ד סי’ קס”ב) כתב דמלשון הב”י שכתב דמותר לכסות אם היה העפר מוכן לכך משמע שאין צריך שיהיה מוכן לכל הדברים כגון לכסות בו צואה וכיוצא, וסגי בכך שהכינו למול על גביו ואף דהעפר הוא מוקצה צ”ל שיוצא מידי מוקצה בזה שהכינו לצורך המילה דכיון שנהגו למול על העפר חשבינן ליה מצוה ומיקרי מוכן לדבר מצוה. ע”ש. ואילו בהגהות יד שאול (סי’ רס”ו סק”ב) העיר דכשלא הכין העפר גם לשאר דברים אסור לטלטל הכלי אחר שהשתמש בו לצורך המילה, ולפ”ז אפשר דשוב אסור לזרוק לתוכו הערלה והדם דהוי מבטל כלי מהיכנו ששוב לא יוכל לטלטלו דאסור כמבואר בשו”ע (סי’ ש”י ס”ו). ולכן צריך לייחד העפר לכל התשמישים, וכן כ’ בס’ אות ברית (סי’ רס”ה) וכן נוטה דעת הכוה”ב (רס”ה סקנ”ז), והו”ד באוצה”ב (פרק ט, סימן י”א הערה סד). ע”ש. וראה עוד מש”כ בזה השפ”א (שבת מב ע”ב על תוד”ה ואם נתנוהו), ובהגרע”א על מג”א (סימן רס”ה סק”ד). ע”ש.

 

[7]  ואף שהעיטור (ה’ מילה) כתב בשם רב יהודאי גאון שבשבת אין למול ע”ג העפר גזירה שמא יביא עפר מבחוץ. והו””ד בשבה”ל (ה’ מילה), וכ”כ הטור בשמו. מ”מ הב”י הבין בדעת העיטור דכל שהעפר מוכן מבעוד יום שרי, וכ”פ בשו”ע (סי’ רס”ה ס”י), והב”ח שם העיר על דבריו שמשמעות לשון העיטור דבכל גוונא אסור, שמא יבוא לקחת בשבת גם שלא מן המוכן. ע”ש. וגם הש”ך הקשה כן על דברי הב”י, אולם הפרישה שם כתב שמלשון הטור מדוייק כהב”י. ע”ש. אולם לענין דינא כתב הש”ך (סימן רס”ה סקכ) בשם הב”ח דנהגו העולם היתר בעפר מוכן. ע”ש. אמנם יעויין בס’ כוה”ב (סי’ רס”ה ריש סקנ”ז) שכ’ דבמקום שאין מנהג למול בשבת על עפר נראה שלא ינהגו היתר בזה אלא ימולו על המים. ע”ש. וראה עוד בס’ מנהגות וורמייזא (לרי”ל קירכום) דמנהגם שמניחים הערלה על כסא של אליהו עד לאחר השבת. והו”ד באוצה”ב (ח”ב פרק ט’ סימן י”א, הערה ס). ע”ש.

 

[8] שו”ת מהרש”ל (סימן מ) שכ’, הכלי שבו החול שמטילין לתוכו הערלה, יש בו צד לאיסור, אפילו היה מוכן בין השמשות לכך מ”מ עתה שזורקין עליה הערלה שהיא מוקצה כאבן, ואסור לטלטל הכלי כל זמן שהיא עליה, והוי כמטה שעליה מעות שאסור לטלטלה, אפילו לא היו עליה המעות כל בין השמשות. אבל מ”מ נראה דשרי משום דבטיל [הערלה] לגבי החול, ולא דמי למעות דחשוב ולא בטול, אבל הערלה בטלה לגבי חול, ולא גרע מכנונא דמטלטלים אגב קיטמא בפרק כירה (מ”ז), אף על גב דאיכא עליה שברי עצים משום דבטלים לגבה. ע”כ. אולם הגאון רבי שמעון נאדאש ז”ל אב”ד ציפער, היה מחשובי תלמידי מרן החת”ס בספרו אות ברית (סימן רס”ה סעי, יא) העיר בזה דמש”כ הרש”ל דדבר שאינו חשוב בטל לגבי הכלי ושרי לטלטלו, תליא בפלוגתת התוס’ והשטמ”ק בביצה (ב ע”א), דבתוס’ (ד”ה ב”ה אומרים) הקשו הלא הטבלא בסיס לעצמות, ותירצו ג’ תירוצים, ע”ש. והשטמ”ק שם תירץ כסברת המהרש”ל דדוקא בסיס לדבר חשוב הוה בסיס משא”כ עצמות דלא חשיבו. וא”כ חזינן דהתוס’ בכל ג’ תירוציהם לא ס”ל כס’ ש”מ, וראה שם שהאריך לתלות הדבר בפלוגתת רש”י והתוס’, ועכ”פ ההיתר הנ”ל אינו מוסכם כ”כ. ע”ש. וראה עוד במ”ב (סימן ש”י סקל”א) מש”כ בזה בשם הח”א, ובס’ הברית (סימן רס”ה אות ק’) שהאריך בזה. ועוד היתר לטלטל הערלה כ’ בס’ כוה”ב (סימן רסה סקנ”ז) דהוי כגרף של רעי, ואף דנעשה לכתחילה, י”ל כמ”ש התוס’ (ביצה לו ד”ה תרתי), וה”נ לא מקרי לכתחילה כ”כ מפני המצוה, ע”ש.

 

[9] ס’ ערוך השולחן (יו”ד סימן רס”ה סעיף לב), ואין לטלטלו אלא לצורך גו”מ של הכלי. ולפי”ז יהא אסור ליתן הערלה לכלי בכה”ג. וכ”כ ביד שאול (סימן רסו סק”ב) הנ”ל, ע”ש. והנה פשוט שאין כוונתם לדין בסיס, שהרי קיי”ל כדעת המג”א (רס”ו סקי”ד) והגרעק”א (או”ח סימן רס”ה) וש”א דאין נעשה בסיס בשבת כל שלא היה מונח עליו בבין השמשות, אלא כוונתו לדין טלטול כלי שיש בו מוקצה דהוי טלטול ע”י דבר אחר, דגם זה אסור באופנים מסויימים, וכמבואר בשו”ע שם. וראה עוד פרטי דינים בזה באו”ח (סימן ש”י ס”ח) ובדברי האחרונים שם.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל