חיוב עונה בזמן פירוד

שלום, תוספת לשאלה בעוד מספר שאלות בבקשה.

1. במידה והאישה מתרחקת מהבעל בערב שבת שזה זמן העונה (ללא שעשה לה או אמר לה דבר, אלא רק כועס על מעשיה, על חוסר האכפיות שלה לעזרה שלו בבית, על חוסר דאגתה לילדים כשיוצאת וכו' נכנסת לחדר של הבעל מאחורי גבו ולא אומרת שלום ולא בוקר טוב ואם לא פונים אליה לא מדברת ולא שואלת מה קורה ואיך היה אתמול עם הילדים ולא כלום…) ויושבת במקום רחוק ממקומה הקבוע לידו, בקצה השולחן, סוג של הפגנה נגדו, ובנוסף היא לא מדברת איתו, לא מתנצלת או מגששת לעשות שלום ולרכך את הכעס והכאב, ולא דורשת שיבוא לקיים מצוות עונה (שאם הייתה מבקשת כמובן היה מקיים מצוות הבורא לעשות שלום) וממשיכה ככה ימים רבים, ואם מנסים לדבר איתה או כועסים עליה היא מפגינה אטימות ולא עונה, שתיקה רועמת, ואם אומרים לה שתענה היא לועגת שכל מה שעונה זה לא בסדר, או שאומרת "אי אפשר לדבר איתך יותר!" ומעליבה והולכת, ולא ניתן לנהל איתה דו שיח ולהביע בפניה את המועקות והקשיים בשום דרך! לא בעל פה ולא בכתב כי היא ישר תוקפת או שתיקה רועמת אפילו אם בוכים לה שממש סובלים מהמצב ומהיחס שלה, היא תיקח את זה אישית בתור פגיעה… וקשה מאוד לפטור את הבעיה הזאת, האם הבעל פטור ממצוות עונה? איך הוא יכול ככה להינצל מהחטא? מה הוא אמור לעשות? (יש לציין שהבעל כל יום ובעיקר ביום השישי עוזר לאישה לנקות את הבית, לבשל, לכבס, והיא יושבת ואוכלת מתבשילו בערב שבת תוך כדי ההפגנה הבלתי ברורה שלה בערב שבו יש לקיים מצוות עונה ובמקום לשבת לצד הבעל ולהתחבב עליו היא מבזה אותו בכך שיושבת מנגד בקצה השולחן).

2. מה היחס של בית הדין לאשה שלא אכפת לה מבעלה? לא דואגת לו לאכול ולא לכבס וכתוצאה מכך הוא נאלץ לדאוג לכל ענייני הבית שלו ושל הילדים ברמה שהוא עכשיו האשה בבית. האשה עובדת מ-8 עד 15 ומבזבזת את רוב זמנה בג'ורהפון למרות בקשות רבות לסדר יום שהילדים וענייני הבית בעדיפות ראשונה, ללא הועיל, התשובה מנגד היא שיש לה סדר משלה כשבפועל הבית הופך לכאוס והילדים רעבים… האישה לא מעירה את הילדים בבוקר ולא דואגת שילכו לישון בזמן, הכל היא משליכה על הבעל. איך אפשר לעבוד את ה' ככה עם עול שכזה?

3. האם מותר לאדם לשים קץ לחייו כדי לא לחטוא בפגם הברית? האם זה כאשת איש יהרג ואל יעבור? שכן עברה גוררת עברה ומפגם קטן מגיעים לפגם גדול, ובימינו השוק חופשי ופרוץ לכל מבקש ומנסיון העבר כבר מקבלים הצעות מגונות מנשים נשואות בעיקר כאלו שבתהליכי גירושין ירחם ה' על עמו. לחילופין האם מותר להכות את עצמו ולכוון להכות את יצרו להשתיקו? כמה זמן זה יחזיק רק ה' יודע. האם מותר להוציא מעצמו דם שכן הגוף מאוד נלחץ מפעולה כזאת ובדרך כלל שותק מתאוותו.

4. איך מוצאים אישה עם יראת שמים אם החרדיות לא מוכנות להתחתן עם בעלי תשובה שלא למדו בישיבה? כי במבחן המציאות אין כמעט בעלות תשובה עם יראת שמים, החינוך מתחיל מילדות, והחילוניות שטופות בדיעות של טלנובלות וירחם ה' לא עוזבות את זה לעולם מסתבר, בסתר במחשך בג'ורהפון מסתבר שהיצר הרע חוגג אצל הרבה "בעלות תשובה" (מכיר מקרוב מספיק וכולן מתגרשות בסוף) ומכאן גם הנזק לתא המשפחתי, לבית היהודי, וממש רואים זאת בחוש במושגים שלהם, בציפיות שלהם, במענה שלהם שאין שם שום חכמת נשים רק חכמת פמינסטיות מהטלנובלות.

5. במידה וכנ"ל נמאסה האישה על בעלה ולא גבר עליו יצרו והאשה לא מפייסת לעולם, גם כשמבקשים ממנה סליחה מצד הענווה והשלום היא לא מבקשת בחזרה, היא מבחינתה מושלמת אף פעם לא טועה וגם כשטועה זה בגלל הבעל… אז לא מגיע לו סליחה כי הוא אשם, וכמובן שזה מצב של מיאוס גדול באשה שיש בה גסות שכזאת לדרוש את בעלה לאחר שהשפילה אותו וזה יוצר עוד יותר מיאוס בכל פעם מחדש עד שיצר הרע בטל ממך מרוב מיאוס לאישה. האם עדיין חובה לשים את הכל בצד ולקיים מצוות עונה? (כמובן שזה מזיק לנפש כי יורדים דמעות וכואב הלב כשמואסים… זה פשוט דוחה וגורם לבחילה בשפה ברורה.).

6. במידה והבעל חלש פיזית, מאוד חלש עד כדי שפותח בקבוק מוגז מרגיש חולשה גדולה בידיו וכתוצאה מכך לאחר קיום מצוות עונה הוא הופך להיות חולה וממש כמעט נופל למשכב, כל גופו כואב ובעיקר הרגליים עד כדי חוסר שינה מחלישות הגוף. ישנם מצבים שלאחר העונה הוא מקבל סחרחורת רצינית וממש דועך מחלישות גופו. האם ניתן לומר שהוא פטור ממצוות עונה ורק כשיודע בפנימיותו שהתחזק מספיק (בעיקר אם אוכל טוב, כנ"ל הוסבר שהאשה לא דואגת לו לאכול, ולמרות שהסבירו לה שאם לא אוכלים טוב קשה לקיים מצוות עונה והגוף חלשה זה לא עזר בשום דרך להועיל, וכמובן שאם ביום העונה לפחות הייתה דאגה למזונו כראוי לחזקו היה מועיל מאוד לחיזוק גופו וגם נפשו מצד שנתנה לו לאכול ואוהבה על כך) רק אז יקיים את המצווה? האם יש מציאות כזאת שמצוות עונה תהיה לפי כוחו ובריאותו?

7. כבוד בית הדין אולי מכיר אישה טובה שתוכל לדבר עם האשה הנ"ל? האשה יתומה ובאמת שנעשה מאמץ גדול מצד הבעל שלא להתגרש ממנה אלא מהיצר הרע, אך זה הגיע למצב הגובל בהצלת נפשו ובעבודת יוצרו.

בתפילה לרחמים משמים.