שאלה:
שלום
שבת קודמת היה לנו מקרה כזה: אדם שכח לומר יעלה ויבוא על סוכות במנחה של ערב שבת, קיבל שבת עם הציבור ולאחר מכן נזכר ששכח יעלה ויבוא ולכן התחיל להתפלל שוב מנחה. א. האם היה עליו לעצור באמצע המנחה השניה , אפ' שכבר התחיל, כיון שזה לאחר קבלת שבת?
ב. האם בדיעבד שהתפלל מנחה שנייה אחרי שקיבל שבת זה מועיל ואין צריך להתפלל ערבית שתיים.
ג. מישהו אמר לו כיון שכבר התפללת מנחה עדיף שתצא י"ח מהחזן בברכת מעין שבע, אע"פ שבדר"כ לא סומכים על זה כיון שכבר התפללת מנחה אולי כבר יצאת י"ח ולא צריך ערבית שתיים ולכן תצא י"ח בברכת מעין שבע.
מה הנכון בכל זה
תודה רבה!
תשובה:
שלום וברכה
נחלקו הדעות אם ניתן להתפלל מנחה לאחר קבלת שבת, ולכן למעשה אין לעשות זאת, אלא היה לו להתפלל ערבית שתים, ברור שאחרי שעשה זאת, כיון שכאמור יש סוברים שניתן להתפלל מנחה אחרי קבלת שבת, היה לו לסמוך בדיעבד על הסוברים שמועיל לצאת ידי חובה בתפילת מעין שבע. לכן גם מן הסתם לא היה לו לעצור באמצע, ולפי שכדאי הם הסוברים שניתן לעשות זאת, לסמוך עליהם שלא לעשות לכתחילה את כל ברכותיו לבטלה.
מקורות:
במשנה ברורה רסג, מג כתב שאי אפשר להתפלל מנחה אחרי שקיבל שבת, ובשו”ת האלף לך שלמה סי’ קי”ב מבואר שעדיף להתפלל ביחידות כדי להקדים לקבל שבת. ובשולחן ערוך הרב שם סי”א ובקונטרס אחרון סק”ב מבואר שאפשר להתפלל מנחה גם אחרי קבלת שבת.
על הנדון אם מועיל לצאת בברכה מעין שבע ראה דעת תורה למהרש"ם סי' קכו, ופרי מגדים שם סק"ה, וכף החיים שם ס"ק כד.
א. לא מצאתי בשו"ע הרב סימן רסג התייחסות לענין זה, לא בסי"א ולא בקו"א סק"ב.
האם יש טעות במ"מ?
ב. כשאנשים אומרים "קבלת שבת" – בדרך כלל כוונתם למזמורים וכו', אבל ע"פ הלכה קבלת השבת היא רק בברכו!
ראה שו"ע שם סעי' טו ומשנ"ב נט.
לא הבנתי.
כתבתם מ"מ לשו"ע הרב, ולא מצאתי שם כלום לעניננו! ושם סכ"ג מפורש שאין להתפלל מנחה אחרי שקיבל שבת, דהיינו שענה ברכו!
וכן במשנ"ב ס"ק ס מבואר שלפני ברכו יכול להתפלל מנחה!
אינני מוצא כרגע מדברי השו"ע הרב. לגבי החילוק שאמרתם בין ברכות למזמורים, אין חילוק לכאורה כמבואר במשנה ברורה שם ס"ק נח, שמזמור שיר וברכו זה אותו דבר, לכן כיון שקיבל שבת עם הציבור לא יוכל להתפלל מנחה.
השאר תגובה