שאלה:
א- בערוך השלחן (סי' רנ"ט סעיף ה') הביא היכא דעיר שרובה עכו"ם ועוברים שם הוא מחצה על מחצה נחלקו בזה הסמ"ע והט"ז אם חייב להכריז או לא.
ואיך קיי"ל בזה.
ב- מה הדין היכא שרוב ישראלים עוברים שם ברגלים, אך הרכב שרוכבים במקום זה הם רוב נכרים, והוא באמצע החורף שרובם סוגרים החלונות בהרכב, האם דנים בזה, או דזה נחשב דרוב העוברים נכרים. ומה הדין היכא דהוא בקיץ שגם רוב הרכב סוגרים החלונות משום המזגן.
ג- נמצא אבידה ברחוב שעוברים שם רוב עכו"ם, ולאיזה שעות נתקבצו שם הרבה ישראלים, ועכשיו הוי רוב ישראלים ויש שם אבידה, האם אמרינן דנאבד מקודם דהיו רוב עכו"ם ופטור להחזיר.
ד- מבואר בשו"ע דין במחצה על מחצה, אם זה אפשר לשער בכלל, הא הוא מילתא דלא שכיח כלל וכלל, שיהא ממש מחצה ומחצה, ואמאי כתב כאן בשו"ע דין זה.
תודה רבה
שמחה בונם לונדינסקי
בעמח"ס סוכת חיים
רב דביהמ"ד קהל אור גדלי'
אם אפשר לשלוח מזכרת שלום לשו"ב הרב הגאון ר' משה שלוזינגר שליט"א
תשובה:
שלום וברכה,
1 בספר דברי משפט רנט ס"ק ג הוכיח מדברי התוספות בדף כד דלא כסברת הט"ז. ודברי התוספות בדף כג שהזכירו את סברת הט"ז שכתב שאם אפשר לברר ע"י הכרזה מבררים, כתבו זאת לדעת רבנן שברוב עכום חייב להכריז. ועיין בשו"ת מהרש"ם ח"ג סימן קנו שכתבו דלא כסברת הט"ז, והביא עוד פוסקים כוותיה. וכיון שרבו החולקים על הט"ז נראה שסוברים כסמ"ע.
2. מהגמרא כד ע"ב שנהר בירן דישראל סכרו וישראל כרו אימר מישראל נפל, מוכח שהולכים לפי ההסתברו ממי נפל, ולא סתם מיהם הרוב שעוברים, ולכן אם הרוב ברכב ולא נפל מהם והמועט הולכים ברגל ונפל מהם הולכים אחר המועט.
4. מחצה על מחצה הכוונה לכל מקום שיש ספק, ולא שצריך לספור את הבנ"אץ.
מקורות:
