שאלה:
שלום כבוד הרב,
אנו נשואים 14 שנה. יש לנו 5 ילדים.
10 שנים הייתי עקרת בית כפי רצונו של בעלי. לפני 3 וחצי שנים התחלתי לעבוד מהבית ———
העבודה תרמה לי רבות הן מבחינה כלכלית והן מבחינה נפשית. אך למרות זאת, בעלי לעולם לא קיבל את עצם היותי עובדת. כל הזמן אומר בפניי שהוא מאמין שאישה לא צריכה לעבוד ועליה להיות עקרת בית ולגדל את הילדים בלבד. חשוב לציין שהוא גדל בבית אשר אמו הייתה עקרת בית.
בתקופה שלא עבדתי המצב הכלכלי בבית היה קשה והוא נאלץ אפילו ללוות כסף כדי לקנות מצרכי מזון בסיסיים לבית.
בעלי לא עובד כבר 8 חודשים. זהו החודש האחרון לקבלת תשלום דמי אבטלה. למרות זאת, עדיין שונא את עצם היותי עובדת.
התקופה הארוכה בה אינו עובד גרמה לו למעין דיכאון. הוא ישן כל היום. לא עוזר לי בכלל עם הטיפול בילדים. לי יש רישיון נהיגה ולו אין. התחננתי אליו שיעשה רישיון על מנת שיעזור לי להסיע 5 ילדים הלוך ושוב בכל יום כאשר לכל אחד זמן שונה ליציאה/הגעה. אפילו יום אחרי לידה מצאתי את עצמי מתרוצצת לכאן ולכאן עם הרכב, בעוד הוא יושב בבית. הוא עשה תאוריה, התחיל שיעור ראשון ושני, אך סירב להמשיך בטענה שלא רוצה ללמוד נהיגה לעולם ולא יעזור לי בכך.
אני מוצאת את עצמי קורסת תחת הנטל, גם לטפל ב-5 ילדים לבדי, כאשר הקטנה בת 6 חודשים בלבד, להסיע את ילדיי הלוך ושוב כל יום ולבצע עוד מטלות שכרוכות ברכב, להכין לבדי ארוחות לילדים, לנקות את הבית, כביסות – ולראות אותו ישן כל היום!!!
כעסו על עבודתי הגיע למצב כזה שהוא כבר חודשיים חי איתי באותו בית, אך פרוד ממני.
אני מרגישה שהוא רוצה ממש 'לכבות' אותי נפשית. הוא נהנה לראות את ערמות הכלים, את הבית המבולגן, לראות אותי מטפלת לבדי בילדים תוך כדי עבודה תובענית של 8 שעות ביום – והוא לא עושה דבר וישן כל היום!
כדי להספיק ולעמוד בכל המטלות, אני עובדת בנוסף בלילות ולפנות בוקר.
אני לא יכולה להמשיך ולחיות עמו כך. אני רוצה להתגרש ממנו. הרי גם כך אינו עושה דבר בבית. הוא, לעומת זאת, נוח לו במצב הנוכחי.
האם אני יכולה לכפות עליו גירושין וכיצד אני עושה זאת?
אודה מאוד לתשובת הרב.
בברכה.
תשובה:
שלום רב,
קראתי בכאב את התיאור שאת מתארת את חייך שהיו יכולים להיות הרבה יותר יפים ונעימים.. באמת המצב הוא לא נורמלי, כפי שזה נראה כאן, עבודתך היא חיונית לאחזקת הבית, וגידול הילדים. קשה מאד לגדל ילדים באופן נורמלי כשיש מחסור בבית. תסכולך מהמצב של בעלך מובן לחלוטין. ואיך אומרים: "יש לו עוד יש טענות?!".
לגבי שאלת הגירושין. אענה לך ראשית מהבחינה ההלכתית. העובדה שהוא אינו מקיים מצוות עונה, הוא עובר על איסור דאורייתא כפי שנפסק בשו"ע (אבה"ע סי' עו סעי' יא) "אסור לאדם למנוע מאשתו עונתה; ואם מנעה כדי לצערה, עובר בלא תעשה דעונתה לא יגרע". ובהחלט יכול להיות סיבה גירושין אם הוא יתמיד בסירובו. לגבי שאר המצב בבית ועם הבעל שזה אני מבין יותר מציק לך. גם זה יכול להוות סיבה לגירושין אבל לצורך כך צריכים לדון בבית הדין ולבחון את הדברים לאשורן. וברמה הפרקטית ניתן לומר שכמעט תמיד אם צד אחד מתעקש להתגרש תמיד זה קורה בסופו של דבר.
אולם הייתי אומר שעם חמשה ששה ילדים זה גם לא קל להתגרש.. אולי צריך לנסות לגרום שמישהו יתן לו "על הראש" על המצב הקיים, ולגרור אותו לייעוץ, ושם ינסו לסדר לו מעט את הראש בתחום הנישוין וההורות. ואולי לא תצטרכי ללכת לכיוון של גירושין.
הרבה הצלחה ורוב נחת מהילדים!
