שלום הרב,
אני ספרדי ואשתי אשכנזיה, התחתנו לפני חודש וחצי.
א. אשתי הספיקה לטבול פעמיים במקווה, פעם אחת לפני החתונה ופעם אחת אחרי. לפני החתונה היא הורידה את שיער אותו המקום, ואחרי החתונה היא החליטה לא להוריד משם יותר, האם היא צריכה התרה על זה?
ב. במידה והיא אינה צריכה התרה, ראיתי שהשו"ע פסק ששיער בית הערווה חוצץ בנשואה (וציטט אותו הרב עובדיה בספר טהרת המשפחה), האם זה מחייב את אשתי? אני ספרדי, מה הדין?
ג. אשתי קודם שתי הטבילות לא שמה לק על הציפורניים, ועכשיו היא רוצה לשים לק לפני הטבילה, האם ישנה בעיה והיא צריכה התרה? היא גם אמרה לי פעם "אני לא אשים לק" האם זה נחשב לנדר?
ד. הבנתי שמדין תורה, חציצה היא רק אם היא על רוב הגוף וגם היא מקפידה עליה, אז האם זה אומר שאם אשה טבלה עם חציצה מדברי חכמים, כלומר שהיא מקפידה עליה אך אינה על רוב הגוף, אין בעלה עובר בכרת?
ה. על אילו חציצות מחזירין את האשה לטבול? אם האשה טבלה ויש עליה חציצה במיעוט הגוף והיא מקפידה עליה, נגיד קילופי עור, האם היא צריכה לחזור לטבול?
תשובה:
שלום רב
- לכתחילה אשה ספרדיה צריכה להסיר את שיער הערוה לפני הטבילה כפסק השו"ע בסי' קצח סעי' ו, אולם בדיעבד שאינה עושה כך עלתה לה טבילה, ובלבד שחפפה שם היטב וסירקה, כך פסק הברכי יוסף שם בשם אדמת קדש ועוד אחרונים, בפרט בזמנינו שהרבה נשים אינן מסירות את שיער הערוה ולא קיים החשש שתתגנה על בעלה. מה שעתה כך פעם אחת לא מחייב התרת נדרים, אבל שוב, בלי קשר לאיסור נדרים לכתחילה יש לסבפרדיה להסיר את שיער הערוה לפני הטבילה.
- אף שאשתך אשכנזיה יש ללכת בכל המנהגים כמנהגי הבעל.
- לכתחילה אין לשים לק על הציפורניים, כיון שיש מחלוקת ראשונים בדבר העשוי לנוי אבל יש בו ממשות האם הוא חוצץ בטבילה, בדיעבד אם טבלה כשיש לק על ציפורניה והוא עשוי היטב באופן שהיא מוכנה ללכת כך למקום מכובד כמו שמחת נישואין וכדומה, עלתה לה טבילה, ומניחים לה כך לטבול, אבל לכתחילה יש להמנע מלהכנס לספק ומחלוקת ראשונים שיש בענין זה. ראה עוד כאן. אם אמרה ממש בתור החלטה מסתבר שיש כאן נדר.
- אמת. אבל היא עדיין נדה מדרבנן.
- באופן עקרוני כן, אבל יש אופנים שמקילים בזה לאחר שכבר לנה עם בעלה בצירוף סברות אחרות, ראה למשל פתחי תשובה סי' קצח ס"ק יג, ובכל מקרה לגופו יש לשאול מורה הוראה.
