שלום אני שמה כיום מטפחת וכובע ברוך ה' אנחנו ספרדים רציתי לדעת איך אני יכולה לקבל היתר לפאה שגם בעלי יהיה שקט בנושא זה כי ידוע לי שמעדיפה פאה מאשר שיתגלו שערות ראשי מה מטפחת תודה רבה.
תשובה:
שלום רב.
אם אתם מחליטים ללבוש פאה ודאי שיש לכם על מה לסמוך. לעניות דעתי זה לא קשור דווקא לאשכנזים וספרדים. למרות שבציבור זה נתפס כך. כאילו הספרדים אוסר להם ולאשכנזים מותר. העובדה שמרן הגר"ע יוסף זצ"ל אסר זה נכון, אבל לדעתו זה אסור לכולם, ולדעת פוסקים אחרים זה מותר לכולם. אז אין אמת בכך כאילו הספרדים אסור להם ולאשכנזים מותר. מחלוקת בין מרן הגר"ע לרבנים אחרים אינה כמחלוקת בין הבית יוסף והרמ"א שהספרדים נוהגים כהבית יוסף והאשכנזים כהרמ"א. [אני כמובן לא מדבר על האנשים שקיבלו עליהם את פסקיו של מרן הגר"ע בכל דבר].
כבר מקדמת דנא דנו רבים מהפוסקים בשאלה זו. יש שאסרו הן מהאשכזנים ויש שהתירו הן מהספרדים. אבל צריכים לדעת דבר מאד יסודי. גם האוסרים זה מסיבה שלדעתם זה לא "דת יהודית". אולם יתכן מאד שזה היה נכון לדור עליהם הם דיברו, "דת יהודית" זה נקבע לפי הדור, אם בשעתו זה לא היה צנוע, הצנועות לא היו הלכות כך, זה בעיה של דת יהודית. אולם כיום שגם רבים מהנשים הצדקניות והצנועות הולכות כך, זה כבר לא נחשב לדת יהודית, לכן אם בעבר היה קשה יותר להתיר דבר כזה, היום זה הרבה יותר קל משום שלכאורה אין כאן בעיה של דת יהודית.
הרבה הצלחה
גם מי שהולך בכל פסקיו כהגר"ע יוסף זצ"ל, אם למד את הסוגיה בספרי האוסרים והמתירים ונראים לו דברי המתירים, יכול לפסוק כמותם. ואין זה "מקולי ב"ה וב"ש" כי שם מדובר בדין אחד שנוטה לשני צדדים, להחמיר ולהקל, אבל בשני דינים אין בעיה לפסוק כשני פוסקים. יעויין גם בפירוש רע"ב על "עשה לך רב": "אם בא לפניך דין ונסתפקת בו – עשה לך רב".
וכתב מרן הגאון רבי שלום משאש בשו"ת שמש ומגן (ח"ב אה"ע ט"ז): "רבני ודייני הספרדים ואבות בתי הדין בארץ ובחו"ל, כולם נשיהם יוצאות בפאה נכרית, ורק מעט מזעיר מהאברכים הספרדים של היום, או מחמת עניים או מחמת תמימותם, קיימו "ויאמר לאוסרים ה' עמכם" ונמנעו מזה, ומובטחני שעוד זמן גם הם יפקחו עיניהם ודעתם ויחזרו ללבוש פאה נכרית". ובתשובה שכתב לאחר מכן, ביאר את כוונתו בדבריו הנ"ל: "וזהו שאמרתי שהתלמידים הם תמימים… נתכוונתי לומר שעדיין לא הגיעו להכריע בעניני הלכה, וכל מה שאומרים להם קדוש. ואמרתי, שבעוד זמן יפקחו עיניהם להעמיק ולדעת האמת לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא ויבואו גם להתיר, ויעמיקו לראות שכל טעמי האוסרים פג טעמם ונס ליחם". עכ"ל. וכל ת"ח צריך לשאוף להכריע בעצמו מתוך דברי הפוסקים האחרונים כמי ההלכה, ורק בדין המסופק עליו ואינו יודע להכריע, ישאל את הפוסק המקובל עליו.
וראה בתשובת הר"י בן הרא"ש בשו"ת "זכרון יהודה" (סי' נ"ד), הובאו דבריו בספר "עין יצחק" להגאון רבי יצחק יוסף שליט"א (חלק ג' עמ' נ"ה), ש"אין חיוב לילך אחר חכם אחד, וגם במיעוט נגד רבים יכולים לנהוג כדעת המיעוט, דהפס' אחרי רבים להטות אינו מדבר אלא בדין שנחלקו בו רבים ויחיד שנעשה כרבים, אבל מי שמחבר ספר בענין דינים והוראות, שאם רובו כדין נלך אחר כולו, חלילה וחס, שאין לך אדם, אפי' בזמן הזה שהלבבות אטומות, אם נפתחו קצת בתלמוד ויחבר חיבור בו, שלא יהיו רוב פסקיו כדין, ובמיעוטו שטעה יש חורבן עולם להטות משפטים וחוקים ולעבור על כריתות ומיתות בית דין. וראה עוד בלשונו שם, דמשמע שאי אפשר לנהוג בכל ההלכות כחכם אחד, דשמא פעם אחת טעה" [ע"כ לשון "עין יצחק" שם. וכתב שעכ"פ אין ללמוד מזה לפסוק כנגד השו"ע, שהתקבלו הוראותיו].
השאר תגובה