שלום רב,
לפני כמה שנים נדרתי לא לפגום בברית ולא להכנס לאתרי תועבה, נדרתי ב״לשון שבועה״(ולא קונם עליי וכו׳).לפני כמה זמן התיר לי רב את נדרי ע״י מציאת פתח חרטה ואף עשינו התרת נדרים בפני 3 אנשים.
האם בדיעבד הנדר הותר ? מכיוון שהבנתי שהשולחן ערוך פסק להחמיר בנדרי מצווה.
אני משתדל לשמור על הברית אך קשה לי מאוד עם ה״עול״ של הנדר.
לתשובתכם אודה מאוד.
תשובה:
שלום רב
בשולחן ערוך יו"ד סי' רכח סעיף טו הביא מחלוקת בין הפוסקים אם מתירים נדר על דבר איסור, וכתב, שאף בדיעבד שהתירו יש מחלוקת האם ההתרה מועילה, הרמ"א שם נקט שכאשר יש חשש שהנודר יעבור על הנדר מתירים לו גם לכתחילה, ונראה מדבריו שסבר שההתרה מועילה, כך שיש מחלוקת בענין זה, לכן טוב עשו שהתירו לך את הנדר אבל עדיין צריך מאוד להשמר, מעבר לעצם האיסור שבדבר, מחשש לדעת הסוברים שאין תוקף להתרה זו.
בהצלחה
יש לי שאלה כבוד הרב, כיון האיש קיבל בלשון שבועה אין כאן דין של 'הנשבע לקיים מצוה' ? והרי אין שבועה חלה על שבועה (מושבע ועומד מהר סיני) ?
אנחנו חוששים לדעות שנדר בלשון שבועה הוא נדר.
השאר תגובה