בעת נישואי בת משפחתי, דרכה אחת המשתתפות על השמלה של הכלה שלא בכוונה, ובעת שהכלה התחילה ללכת נקרעה השמלה של הכלה עקב הליכתה, ככל הנראה האישה פשעה שהיא לא השגיחה שלא לדרוך על השמלה [שהרי היא יודעת שזה שמלה גדולה]. השאלה היא האם הנזק מתייחס לכלה שהשמלה נקרעה ע"י הליכתה, והאשה שדרכה היא גרמא בעלמא, או שהנזק מתייחס לאשה שע"י דריכתה נוצר הנזק, או שהנזק מתייחס לשניהם ביחד. תודה רבה.
תשובה:
שלום רב,
אני מתנצל על האיחור במתן התשובה,
אם היא דרכה תוך כדי שהכלה הולכת, יש מקום לדון אותה כמזיק. אבל אם הכלה התחילה ללכת לאחר שהיא דרכה, הרי זה כגרמא בעלמא ופטורה אף לצאת ידי שמים, מאחר שעשתה זאת ללא כוונה.
מקורות:
אדם שהלך עם קורה ועצר והבא אחריו התנגש בקורה, הרי הוא חייב כמזיק בידיים (עיין תוספות ב"ק דף לא ובפני יהושע שם ועיין בחזון איש ב"ק סי' א אות א). הרי שניתן לדון אדם כמזיק בידיים גם אם הנזק נעשה במעשה של הניזוק. דריכה תוך כדי הליכה חמורה עוד יותר, מאחר שאף הדריכה היא מעשה. אבל דריכה לפני הליכה, כאשר לא ידוע שהיא עומדת להתחיל ללכת, נראה שיש לייחס את הנזק רק למעשה האחרון שהיא ההליכה. ואפשר שיש לדמות שאלה זו לדין המובא בשו"ע חו"מ סי' שפא בחמישה שישבו על ספסל אחד, אם החמישי שעשה מעשה והזיק יחד עם הכובד של הארבעה שקדמו חייב בכל הנזק, או כולם שותפים.
אף בדריכה על הבגד באמצע ההליכה, יש צורך שתהיה פשיעה גמורה (עיין בפני יהושע שם). ובמקרה זה לא נראה שיש פשיעה, משום שאדם לא צריך להסתכל מה יש על הרצפה ושמלת כלה לא אמורה להיות כל כך ארוכה עד שידרכו עליה.
