בס"ד,
שלום לרב, מה הדין או החומרה אם יש , כאשר בבית כנסת ישנו רב צעיר המוסר שיעורים קבועים בכל יום, אמנם הוא לא רב המקום אבל תפיסתו היא כמוסר שיעורים בוקר וערב תדיר,עם מסירת הלכות והנהגת מניין הנץ, וכו… נתבקשתי לשאול כך: בחג מסויים הגיע רב אורח לביקור של שבעה ימים, ובדרשתו שמסר במשך שהותו כיוון על אותו רב צעיר, באומרו דברים שליליים ביותר ומגנות את בקיאותו של אותו רב צעיר. עקב כך, במקום שאותו רב אורח יעודד הציבור ולומר אשרכם וכדאי לכם ללכת לשיעוריו, וכו.. ולעודד הציבור לגביו, נהפוכו ואם זה מתוך בקנאה או מידה רעה, התחיל לדבר בגנותו של הצעיר וברמיזה מפורשת על אותו רב צעיר בכך שאמר שאדם שנולד עם יכולת זכרון זה לא אומר שהוא יודע ומבין את הלימוד , ושכל אחד צריך שיהיה לו רב של שורשים מאחוריו, ולהבין הלכה זה לא רק לקרוא בספר, ועוד מוסיף דברים כגון "רב יוסף חלה שכח את כל תלמודו".. ועוד… והציבור מסתכל ומבין מפורשות שהדברים שאותו רב אורח מוציא מפיו מכוונים על אותו רב צעיר, שמוסר תדיר את השיעוריו ומקרב הציבור מחזקם בייראת שמיים. לאחר אותו מעשה הציבור הביע את דבריו לרב הצעיר ואמר שאותו רב אורח דיבר כך מתוך קנאה… , לשאלתי, מה הדין לגבי אותו רב שבא לביקור של שבוע ימים ובעקבות כך העליב ברמיזה מפורשת ובאבק לשון הרע,על אותו רב צעיר, שטוען שהוא בוייש ברבים, ופניו בעת דרשתו סומקו מבושה. האם ישנם הלכות או כללי התנהגות במצבים כאלו , אותו רב צעיר כעת מסרב לבוא וללמד במקום בעקבות שמנהלי בית הכנסת לא מחו ולא מוכנים ליחס לכך חשיבות.
אשמח אם הרב יציין מקורות על חומרת המעשה, שאוכל לעיין .
תשובה:
שלום רב,
אין על כך מקורות. מה יש לומר, להפנות את אותו רב (האורח) ללמוד את ספר חפץ חיים מהתחלה עד הסוף?!
אני לא מכיר את הרב הקבוע, ולא את זה האורח. אבל לפי מה שאתה כותב זה נשמע רע מאד… אני לא רוצה להכביר במילים כדי שלא לפגוע ברב האורח. מאידך, למרות שאני מאד מזדהה עם הרב הקבוע שנעלב, אני יכול להבין את גבאי בית הכנסת שלא מחו תוך כדי דרשה. זה לא קל למחות ברב באמצע דרשתו. וגם לא קל לעשות זאת אחר כך. אבל מאחר שהרב המעיר חש פגוע, לעניות דעתי, מן הראוי שגבאי בית הכנסת יכתבו לו מכתב יפה שכמובן הדברים לא נאמרו על דעתם, וכי הם מאד מבקשים שימשיך בשיעוריו בבית הכנסת. ובעזרת ה' הכל יבוא על מקומו בשלום.
