שאלה:
השאלה שלי היא קצת מורכבת.
כי לא מדובר על דיבור אמיתי של פלוני על אלמוני, אלא משהו אחר לגמרי.
אני סופרת שכותבת ספרים לציבור החרדי, הספרים עלילתיים אך מלאים בתוכן והשקפות.
לפעמים תוך כדי קריאה, הקוראת מתחברת מאוד לסיטואציה ולכן דברים מסוימים שנכתבו בספר מצליחים להשפיע עליה.
כעת אני מתעדת להוציא ספר חדש, ויש בו 2 נקודות שחשבתי שאולי הם בעייתיות, אומנם יהיה לי קשה לשנות אותם בשלב הזה של העריכה, אבל רצוני לעשות רצון ד' ולכן אשמח לתשובה.
הבעייה הראשונה היא שגיבורת הסיפור אינה אוחזת מהכשר מסוים ולכן לא רוצה לאכול מאכל מאותו הכשר (וכתבתי את שם ההכשר!) יש לציין שגיבורת הסיפור אינה אדם אמיתי, אבל יש לה שם וכתובת לצורך הסיפור, וקשה להמציא שם של הכשר לא אמיתי ע"מ להשאיר את הסיפור אותנטי.
הנקודה השנייה היא שלאורך הספר האישה ובעיקר בעלה אינם מרוצים ממקום מגוריהם (ושוב, נתתי שם של עיר חרדית אמיתית) הם מרגישים שזו עיר חונקת, חפרנית, ועוד כל מיני תלונות.
כמובן שבתור סופרת אני לא מביעה את דעתי במוצהר לגבי דעותיהם, אבל אני כן מנסה לגרום לקוראים להבין שמדובר בחשיבה אישית שלהם בגלל מציאות חייהם.
בסוף הספר כתבתי גם ההערה שאנשים יידעו שלא התכוונתי לדבר נגד העיר המסוימת או ההכשר הספיציפי אלא להביא את הסיפור מנקודת מבטם של גיבורי הסיפור, שכך הם חושבים. זה פשוט התאים לי לעלילה.
מה עליי לעשות?
תודה רבה!
תשובה:
שלום וברכה
לגבי ההכשר לדעתי אין לזה מקום בכלל, זה ממש להתנפל על אנשים סתם… אם מדובר בהכשר רבנות שלכתחילה מקובל וידוע שהמהדרים לא אוכלים, ניחא, אבל אם מדובר בגוף כשרות המתיימר להיות מהדרין, אין מקום לזה, הם לא אשמים שאת רוצה לכתוב ספר…
לגבי העיר זה לא בעיה, לא נראה לי שמפריע למישהו.
לגבי עצם כתיבת הספר ומה שזה עושה לך ומה שיש חשש משמעותי שיעשה גם לאחרים, כבר התכתבנו בעבר. ראי עצמך בתפקידך כסופרת, במקום שבא לחזק אנשים. זה נכון לפעמים להמיף בעיות ורגשות של אנשים שמתמודדים עם מחשבות ושאלות שונות, אבל זה חייב להכתב ממקום מחזק ולא ממקום שיגרום לאנשים לקרירות.
בהצלחה רבה ושבת שלום.
