השתתפות בצער הציבור – למול חשיבות השגרה

שאלה:

שבוע טוב,

רציתי לדעת מה הגישה הנכונה בימים אלה של מלחמה בנושאים :
– לא לפרוש מן הציבור
– יצער אדם עם הציבור

איך אנו צריכים להתנהג בצורה שונה בזמנים קשים אלו?
האם יש דברים אסורים ממש ? או זה רק מידה טובה?
אם יש דרישה הלכתית או מוסרית לשנות מדרכינו , השאלה . עד מתי ?

מותר לחגוג יום הולדת ( לילדים או למבוגרים) בצורה שמחה ורגילה ?
מה היחס לגבי הליכה למסעדה ? (לא סתם להיכנס לאכול כי רעבים כרגע, אלה בתוך בילוי)
סתם לשבת בבית ולשמוע מוסיקה שמחה בקול גדול ולשמוח?
לטייל ?
לנסוע לחופשת סקי באירופה ?
תודה

תשובה:

שלום וברכה

שאלתך מאוד חשובה, משום שיש כאן שתי תפיסות הופכיות כביכול, מצד אחד, חובה להשתתף בצער הציבור, איך אפשר שלא, הלב שותת דם בכל יום על החיילים שנופלים ונפצעים יתן ה' שלא נדע עוד, וכמובן מצב החטופים, ובכלל…, מאידך, חייבים לשמור על מורל על שמחת חיים, להמשיך שיגרה, רצון אויבינו לשבור אותנו, אבל אנחנו חייבים בשביל הילדים שלנו בשביל החיים בשביל ההמשך, להיות שמחים וחזקים.

לכן, אין להמנע משחות קטנות נדרשות כמו ימי הולדת לילד, או מוזיקה ביתית, אבל אין מקום לבילויים כמו טיולים נופש וחופשות כמו אלו שאתה מתאר. זה ממש לא הזמן ואיך אפשר. יש להתחזק בלימוד תורה בתפילות, באמונה ולהתרומם, ובאמת לחשוב על כל מי שאינו בביתו עכשיו, על כל אמא שדואגת ואינה מצליחה לישון בלילה, על כל נער שנאבקים על חייו ולהתחנן לבורא עולם, אבל הכל מתוך שמחה שמירת שגרת חיים וחוזק.

בשורות טובות ושבוע טוב.