שלום רב.
יש לי זוג בקהילה, שהבעל ממש קמצן ואינו מספק שום מזונות לאשתו ומאידך דורש ממנה את כל הכספים שמשתכרת כגננת, השאלה האם למשפרע יכולה לטעון איני ניזונת ואיני עושה.
שאלה נוספת בעניין, האם האשה יכול לומר לבעלה שמסרבת לשמש עד שיספק לה מזונות.
בהזדמנות זו אודה לכם על האתר הנפלא
תשובה:
שלום רב,
האישה יכולה לאכול מזונות מעבודתה ואינה זקוקה להביא לו את משכורתה. כמו כן אינה נחשבת למורדת אם היא תסרב לשמש בנסיבות הללו.
מקורות:
א. האישה יכולה להשתמש בכספי משכורתה לצורך המזונות מכמה סיבות. א. היא יכולה לומר איני ניזונת ואיני עושה. אולם היא צריכה לומר כך בפירוש ראה סי' סט מסקנת החלקת מחוקק ס"ק ז' ובאבני מלואים שם. ב. עבודתה נחשבת להעדפה ע"י הדחק שאינו שייך לבעלה. ומלאכה זו בודאי אינו מסוג המלאכות שהיא חייבת לעשות לבעלה. ג. סיבה נוספת, יתכן שהיא יכולה לתפוס את הכספים לצורך קיזוז החוב שבעלה חייב לה מדאורייתא!
ב. נפסק בשו"ע (אבה"ע סי' עז) שהמונעת תשמיש מבעלה נחשבת למורדת. אולם זה דווקא המונעת תשמיש כדי לצערו. אבל זו המונעת כדי שיספק לה את מה שהוא חייב מדאורייתא לספק לה – מזונות, אין היא נחשבת למורדת. ראה שם בבית מאיר שכתב: "אבל היכי שידוע שמצערה במזונות והיא מצערת אותו כדי לכופו שיסיר צערה לענ"ד לכו"ע אינה מורדת".
