שלום רב,
תודה מראש על הזמן המוקדש למעני,
רציתי לברר כשיש מחלוקת אחרונים כגון החזון איש והרב ש"ז אויערבך
האם אדם רשאי לסמוך על הצד המיקל או שיש כאו ספיקא דאורייתא לחומרא,
ובמידה ורשאי האם רשאי פעם להקל כזה ופעם כזה.
והאם יש בזה חילוק בין איסור והיתר לדיני ממונות?
תשובה:
שלום רב
כאשר אין לך דרך ברורה בפסיקת ההלכה ואין לך רב המורה לך מה לעשות או מנהג מסויים, ושי מחלוקת בדבר שהוא מהתורה בין שנים מגדולי הדור, אין כל הצדקה לבחור להקל דוקא, שכן כדבריך – ספק דאורייתא לחומרא [ואם מדובר בנושא שהוא מדרבנן ניתן להקל מספק, אך שוב, רק כשאין דרך לברר את הספק]. אולם אם אתה שואל במקרה כזה רב מורה הוראה והוא מורה לך שהמנהג בזה כדעה זו או אחרת, אתה רשאי לנהוג כדבריו, שכן מנהג כעין זה נחשב הכרעה לגביך. כמובן שאין היתר להחליט ללכת לקולא בכל דבר כפי רב אחר… בדיני ממונות אכן הנדון הוא שונה, ושם תקף לעיתים רבות דין "קים לי" שבו הנתבע רשאי בעצם לפטור עצמו בטענה שהוא רשאי מספק להסתמך על דברי אותם המקילים בענין זה. אולם בדיני קים לי יש כללים רבים שנתבארו בפוסקים, ויש שכתבו על כך קונטרסים מיוחדים, כמו הש"ך למשל, ולכן בכל מקרה יש לשאול לגופם של דברים.
בהצלחה
למה כששואל רב יכול לעשות על פיו הרי אולי הוא מן המיקלים הרי כל רב מקבל מרבו ואם הרב שלו זה הרב אלישיב אז הוא יגיד בשאלה כמו שהרב אלישיב אמר ואם ר' ניסים יגיד כר' ניסים אז א"כ חוזר הבעיה שעדין נשאר בספק איזה רב לבחור שאול מהמקילים או המחמירים
כמו שהרב היה זכאי לעשות לו רב כך גם אתה זכאי לעשות.
השאר תגובה