לתרומות לחץ כאן

עלייה לתורה בלי להסתכל בתוך הספר – קורונה

שאלה:

כבוד הרב,

האם יכול אדם לקבל עלייה לספר תורה, לומר ברכת התורה וגם ברכת הגומל כשהוא במקום רחוק (כעין 10-20 מטר) מהספר תורה?

כל טוב ותודה מראש,
מענדל

תשובה:

שלום וברכה בענין זה נחלקו הדעות, בשולחן ערוך (סי' קלט סעי' ג) כתב שסומא אינו עולה לתורה כיון שאינו יכול לקרוא בספר עצמו, ולהלן (שם ריש סי' קמא) מבואר שכיון שהעולה צריך לקרוא מתוך הספר, גם כאשר יש בעל קורא אחר אין להעלותו. אולם הרמ"א (שם סי' קלט סעיף ג) חולק, וכותב שניתן להעלות סומא לתורה, והוא יוצא בשומע כעונה מהש"ץ אף שאינו יכול לקרוא מתוך הספר. נדון זה נוגע גם לשאלתך, כאשר העולה מעוניין לעמוד רחוק מחמת חשש הקורונה, לדעת הרמ"א מותר להעלותו אך לדעת המחבר אסור להעלותו. ולכן עצה זו ישימה רק לאשכנזים, אך עדות המזרח הנוהגים כמרן אך לא יעלו כך לתורה. אמנם גם לרמ"א עצה זו היא בדיעבד ולכתחילה עדיף להמנע. יש ספק בין רבני זמנינו מה עדיף האם שהבעל קורא יעלה בעצמו שבע פעמים, כדין מקום שיש רק אדם אחד שיודע לעלות לתורה או יודע לברך, ואף שזה בדיעבד יש בכך מעלה שהמברך קורא בתורה. או שעדיף שיעלו שבעה קרואים שונים שהוא יותר לכתחילה, אף שהם לא יוכלו לקרוא בספר עצמו, ויצטרכו לברך מרחוק. למעשה פירסמו בית דינו של רבי שריאל רוזנברג בבני ברק הנחיות בתקופה זו לסמוך על דברי הרמ"א. אגב, ברכת הגומל אינה קושרה לקריאת התורה דוקא והעיקר לאומרה בעשרה, גם מי שאינו עולה לתורה יכול לברכה.

הצטרף לדיון

4 תגובות

  1. תודה! חשבתי גם ששאלתי תיענה במהלך הדיון בסומא, אלא שאני מסופק האם אדם יכול לעמוד במקום רחוק מהספר תורה.

    שם בסימן קלט סעיף ד כתוב ״כל הקורים מברכים לפניה ולאחריה, ופותח הספר קודם שיברך ורואה הפסוק שצריך להתחיל בו ואחר כך יברך״. אמת שיש דין מיוחדת לגבי סומא ע״פ הרמ״א שיכול לקבל עלייה אע״פ שאינו רואה מה שכתוב בספר, אולם, דין זה שהעולה צריך לפתוח הספר, לכאורה, אינו שנוי בשום במחלוקת.

    גם, בסימן קמא ט״ז ד״ה ומ״מ כתוב ״ונראה סיוע מזה למ"ש ב"י בשם האגודה ונ"י דסומא שאמרו בפ' הקורא עומד אינו קורא בתורה היינו משום דאין קורא על פה אבל אוקמי לאינש אחרינא שפותח ורואה והסומא מברך ועומד בצדו שפיר דמי וכבר הביא ב"י דיעות אוסרים בא' קורא וא' מברך ממילא סומא פסול לתורה ודיעות המתירים והסכים להאוסרים וכ"פ בסי' קל"ט וכתוב בלבוש שראה בפני גדולים שעלה סומא לתורה וכ"כ מו"ח ז"ל רק שהתנה שצריך שיהיה הסומ' ת"ח ולא ע"ה ומצד ההוכחה נלע"ד גם כן היתר גמור״.

    מזה נראה, שאפילו להדעות שמתירים (הט״ז וסייעתו) עליית סומא לתורה, הסומא צריך לעמוד במקום שהספר תורה עומד – ״אבל אוקמי אינש אחרינא שפותח ורואה והסומא מברך ועומד בצדו״.

    מכל הנ״ל נראה שלכל הפחות הסומא צריך לעמוד על צד המקום שהספר תורה עומד.

    אני מעוניין לדעת את הדעת שלך על פי כל זה.

    כל טוב,
    מענדל

  2. אך בשו"ע סו"ס קלט אי' הקורא בתורה צריך לאחוז בספר תורה בשעת ברכה ומקורו בירושלמי ובבבלי, וזה לא מתקיים בעומד מרחוק

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל