בהלכות ברכות מבואר שכאשר ישנה תערובת מברכים על העיקר ופוטרים בברכה זו את הטפל וכך מביא השו"ע להלכה בהלכות ברכות (מלבד חמשת מני דגן שהם העיקר אם הם באים לתת טעם אפילו הם מיעוט בתערובת).
אך מה יהיה הדין כאשר מעורבים כמה מינים ואין רוב של מעל 50% לדוגמא אורז עם אפונה וגזר כאשר האורז הוא 40% והאפונה והגזר 30% כל אחד?
האם האורז נקרא עיקר כי הוא החלק הגדול ביותר אף שאינו רוב? או אולי נאמר שהאפונה והגזר הם מצטרפים להיות רוב של 60% שברכתו בורא פרי האדמה?
וכן בסלט פירות כאשר יש 40% ב"פ העץ ושני מינים של ב"פ האדמה?
או אפילו מקרה מורכב יותר שבו 40% בורא פרי העץ 30% ב"פ האדמה ו-30% שהכל?
תשובה:
שלום רב
המנהג הוא שהעיקר נקבע לפי הברכה, כלומר, אם רוב המאכל ברכתו אדמה ומיעוטו העץ, מברכים אדמה, אף שזה מורכב מכמה מינים שונים שברכתם אדמה. בטעם הדבר נראה לומר על פי מה שדנו אחרונים בכל עיקר וטפל, האם הטפלות היא במאכל או בברכות, כלומר, האם הסיבה לכך שלא מברכים על הטפל היא משום שמאכל הנאכל כטפל לדבר אחר אינו מחוייב בברכה, או שאף הוא מחוייב, אלא שהוא נפטר בברכת העיקר. ובשו"ע בסי' רי"ב מוכח שנקט שגם הטפל חייב בברכה אלא שהוא נפטר בברכת העיקר, שכן אמרו שם, שאדם שאוכל את הטפל לפני העיקר, וכגון שרוצה לשתות יי"ש וכדי שלא לשתות על בטן ריקה הוא צריך לאכול קודם לכן מעט פת, יש לברך על הפת [הנאכלת תחילה] את ברכת העיקר! וראה שם פרטי דין זה. ולפי דבריו מובן היטב מדוע הטפלות היא בברכות למרות שמדובר בכמה מינים שונים שמברכים עליהם את אותה ברכה.
לגבי המקרה המורכב מכמה ברכות, אינני יודע, ונראה שכדאי לפטור ברכות אלו במאכלים אחרים.
בהצלחה!
