חימום מאכל שרובו יבש בשבת / הגדרת דבר לח לענין זה

בס"ד

שלום רב,

1. מן הילקוט יוסף ((http://www.ateret4u.com/online/f_01355_all.html#HtmpReportNum0249_L2) סימן רנג, סעיף ט', וסימן שיח סעיף נח') הובן שההגדרה (לספרדים במשפחה) שלו לתבשיל נוזלי בכל האמור היא:
או: שכל התבשיל נוזלי,
או: שרוב התבשיל נוזלי
או: שהרטוב הוא לא טפל לעקר שהנו יבש, אלא רצוי גם בעצמו לאכילה.

בשש"כ (לאשכנזים ולנשואות לאשכנזים שבמשפחה) לא מצאנו הגדרה של 'דבר לח', ויש הטוענים שההגדרה שלו היא שונה, ושהוא מגדיר כ'תבשיל נוזלי' כל דבר שיש בו ולו מעט לחות. אך לא מצאנו סימוכין לשמועה הזאת, ויתכן שיש בלבול עם 'מוליד' שטרם למדנו. אז השאלה היא האם אכן הגדרתו היא שונה?

2. באתר 'ויקישיבה' (http://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%9C) מובאת ההגדרה: "מאכל נוזלי הוא מאכל שאם יניחוהו בצלחת יתפשט לצדדים בגובה שווה, ואם הוא נשאר במקום שהניחוהו נחשב מוצק." השאלה היא לאיזו טמפרטורה מתייחסת ההגדרה הזאת? כי כשאתה מחזיק ביד בחורף, או מוציא מן המקרר תבנית עם דג שיש לצדו גם מעט רוטב, הרוטב לעתים לא ינוע לצדדים, אבל כשהוא יחומם כבר על הפלטה אז הוא כן ינוע לצדדים. אז לאיזו טמפרטורה ההגדרה הזאת מתייחסת?

תודה רבה
כל טוב

תשובה:

שלום רב

1. דעת הגרש"ז אויערבך אכן להחמיר בזה כנגד דעתו הידועה של הגר"ע יוסף, ואינו מתיר אלא בלחלוחית מועטה שעל גבי תבשיל כמו השומניות שעל קוגל אטיריות, ראה מה שכתבנו בזה כאן בהרחבה.

2. באופן רגיל מדובר על טמפרטורת החדר, כלומר על מצב הצבירה הטבעי של המאכל, ולכן רוטב מהמקרר ודאי נחשב דבר לח, כך מתבאר מדברי רבי עקיבא איגר בענין זה לגבי שומן שבמצבו הטבעי הוא נוקשה ועל ידי החימום הוא נעשה לח. אלא שהדבר תלוי במחלוקת הפוסקים הידועה שהביא השערי תשובה בסי' שיח לגבי סוכר הנימוח במים אם דינו כלח או כיבש, ומנהג העולם להקל בזה ולהחשיבו כדבר יבש [כידוע שנותנים סוכר בקפה בשבת], אלא שלא עושים זאת בעירו מכלי ראשון, אלא רק בכלי שני, אלא שלא חוששים שהוא מקלי הבישול או שהמים רותחים.