שאלה:
שלום וברכות.
אני מנסה להבין מה הסיבה
שעל אדם עקר חל איסור של זרע לבטלה ? בדקתי ברשת ומצתי רק שאסור, את חומרת המעשה, וההשלכות אבל אין פירט של מה הסיבה,: הרי עקר
שאין לו זרע (פוטנציאל חיים) לא יכול להיות רוצח,
ואם כך אז הוא לא פגם בזה, אבל כן פגם במחשבה שלו (בהנחה שלא גרם לזה בידיים או רגלים כמו שמצוין באיסור).
מכאן: שאדם זה פגם רק במחשבה? בבקשה תסבירו לי בהרחבה על מה בדיוק העבירה במקרה.
אני מנסה להבין מה הסיבה
שעל אדם עקר חל איסור של זרע לבטלה ? בדקתי ברשת ומצאתי רק שאסור, את חומרת המעשה, וההשלכות אבל אין פירט של מה הסיבה,: הרי עקר שאין לו זרע (פוטנציאל חיים) לא יכול להיות רוצח, ואם כך אז הוא לא פגם בזה, אבל כן פגם במחשבה שלו (בהנחה שלא גרם לזה בידיים או רגלים כמו שמצוין באיסור).מכאן: שאדם זה פגם רק במחשבה? בבקשה תסבירו לי בהרחבה על מה בדיוק העבירה במקרה.
אני מוסיף סעיף נוסף לשאלה בבקשה:
כשנאמר "זרע לבטלה" , הכוונה ל:
1. נוזל זרע
2. תאי זרע
3. שניהם
הסבר למה בבקשה,
את ההבדל ניתן למצוא באתר ויקיפדיה או בחיפוש באינטרנט,(במידה ולא ברור למה התכוונתי).
תודה.
תשובה:
א. לגבי האיסור באופן שאינו להוליד, ראה כאן שכתבו הפוסקים, שגם במקרה כזה האיסור בתוקפו.
ב. לגבי הסיבה של האיסור, גם אני איני יודע מעבר למה שכתוב בגמרא וכד'. הרבה פעמים הגמרא משתמש בביטויים שאין הכוונה בדיוק שזה נחשב רציחה, אבל גדרי איסור הם ברורים. אסור להוציא זרע לבטלה, והכוונה "לבטלה" אבל אם יש לו מטרה, אינו נכלל בגדרי האיסור.
ולכן, לצורך בדיקות רפואיות, הפריה וכד'. מותר, ואין זה בגלל שפריה ורביה דוחה את איסור הוצאת זרע לבטלה, אלא משום שאין זה לבטלה ובכלל גדרי האיסור. כמו כן ראה בשו"ת אגרות משה (ח"א אבה"ע סי' סג ענף ב או ג') שם עולה שגם אם יש לו מטרה – מצוות קיום עונה, גם זה אינו בכלל גדרי האיסור. אולם צריך להזהר ולא לעשות מעשה ללא בחינה מדוקדקת, כדי להבין את הנושא. אולם יש צורך להוסי, כי לדעת האגרות משה, אם הוא מוציא ביד או ברגל, הוא עובר על איסור אחר לגמרי שאינו קשור כלל להוצאת זרע לבטלה, אלא משום "לא תנאף", ולכן גם אם יש לו צורך נעלה כמו פריה ורביה, לעולם לא ניתן להתיר באופן הזה, שלא מצאנו שהתירה התורה איסורים גמורים לצורך פריה ורביה.
ג. לגבי השאלה אם איסור זה הוא דאורייתא או דרבנן. כאמור, לדעת האגר"מ יש איסור ננוסף של לא תנאף, והוא ודאי דאורייתא. אלא שדבריו אינם מוסכמים. ולעצם הענין האם יש בזה משום איסור דאורייתא או דרבנן ראה בשו"ת תורת חסד ח"ב סי' מג.
ד. לשאלתך למה הכוונה "נוזל הזרע" או "תאי הזרע". אין כל ספק בנושא. הרי אין אפשרות להוציא רק "נוזל". בכל פעם יש גם זרעונים, או חיים או מתים. וזה התורה אסרה. מאחר שלדעת רוב הפוסקים גם אדם עקר עובר על איסור, כלומר, אין קשר בין גדרי האיסור לבין האפשרות להולדה, לכן כל הוצאת זרע אסורה לגמרי. בין אם הזרעונים שלו חיים ובין אם הם מתים. כמו שאינך מצפה שאם המדע יוכיח שיש במרכיב הזרע 5 מרכיבים, שלא אצטרך להוכיח לך שכל החמשה אסורים, ולא תוכל לומר שאין ראיה שכולם אסורים, ואפשר שהתורה אסרה רק חלק כזה או אחר.
האיסור ברור. הוצאת זרע אסורה. גם באדם עקר, כלומר, גם אם הזרעונים שלו מתים. משום שאין קשר בין זה לבין האפשרות לשלו להוליד.
שלום ותודה על התשובה.
אני רק רוצה לחדד עוד דבר אחד:
בתשובה נאמר שבכל מקרה יוצאים גם זירעונים, אבל נניח שיש אפשרות להפריד בין תאי זרע לנוזל זרע
(ללא קשר אם חיים או מתים)
מה במקרה זה ? , מה מהם הוא האיסור או שניהם.
תודה.
אין לי מושג. במקורות לא מופיע כלל חילוקים כאלה. אני מניח שהאיסור בעינו עומד בכל מקרה.
השאר תגובה