האם מותר לומר ליהודי אשכנזי שיאמר לגוי להדליק את האור בשבת לצורך רבים?

לענ״ד יש לצדד על הטעמים שכתב כת״ר.
א. על מה שכתב שאם כן תמיד יגיד לגוי שיצוה לגוי וכו ראשית גוי שיגיד לגוי דבר זה כבר נפתח בגדולים ויש שהתירו זה במקום מצוה וכידוע דעת החות יאיר בזה ועוד גדולים ויש חולקים, ואם כן ההיתר אינו גורף אלא מוגבל במקום מצוה או צער וכו,
ודבר שני יש לחלק בין הדברים שכאן היהודי האשכנזי שמבקש מהגוי עושה בהיתר ולא באיסור וממילא לא חשיב כאמירה לגוי האסורה. דהנה נחלקו בזה האחרונים אם מותר לספרדי שיבקש מאשכנזי (או ההפך) שיעשה בשבילו דבר שהם מקלים בו. לדעת הגרש״ז אוירבך (מנחת שלמה א מד. מאור השבת אעמוד תסג) יש להתיר זה בכמה אופנים ע״ש וכן דעת הגר״ש משאש (שמש ומגן ג יד) וכן כתב מרן הרב עובדיה זצ"ל (חזוע ד שצז) שהמיקל במקום שיש צורך בדבר יש לו על מה שיסמוך והאריך שם במקורות לכאן ולכאן,
אך לדעת הציץ אליעזר ועוד יש להחמיר בזה (מאור השבת א עמוד תקנג)
ונראה שכאן יש יותר לצדד לקולא שאמירה לגוי דרבנן.
וגם הדלקת מנורות וחשמל לא יצא מידי מחלוקת אם בכלל הוא דאורייתא או דרבנן וכידוע.
ב. ולגבי מה שכתב כת״ר שיש בעיה של הנאה. יש לדחות
שהרי יש הרבה פוסקים שאומרים שמותר ללמוד או להתפלל ממה שהדליק הגוי ואין בזה איסור הנאה שמצוות לאו ליהנות וכו. ועיין פני אריה סימן מז ועוד באורך בחזו״ע ג תלז
ואף שיש חולקים על זה כאן שזה נעשה בהיתר לצורך האשכנזי שביקש ובמקום כזה שיש מחלוקת הפוסקים הוי גם כעין ס״ס
ועוד שבשעת הדחק של תפילה דרבים התיר מרן הרב עובדיה אף לומר לגוי על ידי ספרדי ואכמ״ל.