אדם שנשבע או נדר בין לעצמו לבד בין לחברים ולא התכוון להישבע האם זה נכנס להגדרה שמכיוון שפיו ולבו אינם שווים אז אין פה שבועה בכלל ? כי איזה רב אחד אמר לי שמכיוון שהוא נשבע למישהו וזה בשביל לאמת דבריו אז זה שבועה .אבל אם אותו אדם לא התכוון בכלל להישבע אז האם יש פה פיו ולבו אינם שווים?ואם אותו אדם עשה זאת מתוך כפיתיות זאת אומרת יש לו ocd ואם הוא יגיד את השבועה או הנדר ויוציא אותם בפיו יוטב לו בין אם אומר לעצמו בין לחברו (אני חושב שזה ריפוי של חשיפה ומניעת תגובה) לפי דעתי פשוט שאין פה כלום שה' לא בא בטרוניא עם בריותיו אך האם זה לקוח מתוך הכלל שפיו ולבו אינם שווים ולכן גם לאדם רגיל אין פה שבועה או נדר
תשובה:
שלום רב
אדם שנדר במודע אף שרצה לנדור כדי לרפא את עצמו חייב לקיים את נדרו או להתירו, כיון שנדר בפיו ודברים שבלב אינם דברים. אולם אם הוא נדר מתוך חוסר שליטה מוחלט באופן כפייתי, אין כאן כלום ואינו חייב התרה.
