4 שאלות מעשיות … ומעניין אותי לשמוע מה דעתכם בעניינים
א. "שיפוצניק" שחזר בתשובה [לפני כשנתיים] שואל מה לעשות בשיפוצים שבנה אצלו בבית בש"ק לפני שחזר בתשובה ?
משך השבוע עבד אצל אחרים אבל בש"ק עבד אצלו בבית שלו … מה עם "מעשה שבת"
(לענ"ד יש מקום להקל כי נחשב לשוגג מה שעשה לפני שחזר בתשובה ולא שייך כ"כ לקנוס אותו)
ב. מעניין לעניין באותו עניין …
מוכרת בגדים מסרה תיקונים לתופרת חילונית [מרוסיה … יהדות שלה גם לא ברור לי 100%] …
במשיח לפי תומה היא "שבחה" את עצמה על ה"זריזות" שלה שהיא וויתרה על טיול משפחתי בש"ק ל"ע וזאת בכדי להשלים כל העבודות בשביל המוכרת !
חלק מהבגדים כבר אצל לקוחות … יש בגד ששייך לבעלת בית וכנראה כל או רוב התיקונים עשתה בש"ק … ד' ירחם !
האם יש בעיה בדיעבד ?
[1] לעצמה(= המוכרת)
[2] עם הבגדים שכבר הועברו ודי קשה להחזירם בלי לפרסם … דבר שיגרום נזק כספי ותדמיתי למוכרת
ג. בנו של אחד המתפללים [שלי] התחתן עם תימנייה …[הוא אשכנזי !]
הוא חושש לפגוע בהורי אשתו … איפה ניתן להקל בעניין של קטניות … כגון תבלינים או שמנים למיניהם
האם לדעתכם ניתן להקל בהנ"ל בדברים שבשלו לפני החג.
האם שייך כאן התרת נדרים ??
(אני לא כ"כ הבנתי מדוע שההורים ייפגעו … זה הרי ידוע שמנהג אשכנז שנמנעים מאכילת קטניות ובוודאי שזה לא ענייו אישי… השואל הסביר שאני לא מתחיל להבין את המנטאליות שלהם … !!)
ד. אורח חילוני שמוזמן לפסח ומכניס סכום לפיו לאכול (1) קר (2) חם כגון מרק (3) חריף כגון חריין …
האם יש בעיה לשטוף את הכלים ולהשתמש אח"כ [משך הפסח]
[ ייתכן שהאורח אכל חמץ לפני שהגיע לבית המארח]
בכב"ר וברכת מועדים לשמחה !
יחיא-ל
תשובה:
מועדים לשמחה
א. כיון שמדובר בשעת הדחק ממש, שהרי להרוס את כל מה ששיפץ כרוך מן הסתם בהפסד מרובה וטירחה לא פשוטה, אכן ניתן לכאורה לסמוך על שיטת רבי מאיר ששוגג מותר במוצאי שבת להנות מהמלאכה אפילו הוא בעצמו [כמבואר במשנה ברורה ריש סי' שיח בשם הגר"א], ואף לתלות שאכן נחשב היה כשוגג באותה שעה. בפרט שמדובר באדם שחזר בתשובה, והוכיח בכך שאינו מחלל שבת בזדון נפש, ומיד כשנודע לו מחומרת הענין אזר כגבר חלציו ושינה את כל אורחות חייו.
ב. כאן הדין קל יותר, שהרי הדבר לא נעשה בשליחות המוכרת והפועלת עשתה זאת מדעת עצמה, וממילא נחשב הדבר כמעשה שבת לצורך אחרים שבשוגג מותר במוצאי שבת, אלא שיש להמתין בכדי שיעשו, כדין מומר המבואר במשנה ברורה שם בשם הפרי מגדים. רוסיה כזו שאתה מסופק על יהדותה ודאי נחשבת כשוגגת ולא כמזידה…
ג. בנוגע לקטניות קשה להקל אחר שנהגו כך מדורי דורות, אולם, לענין מאכלים שהתבשלו בכלים שבלוע בהם קטניות נהגו להקל בדיעבד [ובשאינם בני יומם נוהגים להקל אף לכתחילה]. גם מאכלים שהתבשלו לפני החג קשה להקל בהם לגבי קטניות, כיון שדבר שבא לטעם כמו תבלינים אינו בטל, אולי לגבי שמן כשיש שישים כנגדו יוכל להקל אם הדבר נעשה לפני החג. דומני שזה לא יפטור לו את הבעיה ממש, שכן מאכלים רבים מאוד מאלו המתועשים יש להם כשרות רק לאוכלי קטניות…
ד. לא צריך לחשוש לזה, כיון שכל מאכל הנכנס לפה מעיקר הדין אינו מבליע ומפליט כיון שאינו יד סולדת, אלא שנהגו להחמיר בזה לגבי שיניים תותבות לעשות להן הגעלה, אבל לחשוש לדבר רחוק כל כך ודאי אין צורך.
בהצלחה.
לגבי ד. אני עדיין מסופק
אם האורח אכל חמץ חם כגון "פיצה" ולא שתף פיו או שיש לו סתימות של מתחת שבלעו מהפיצה .. כשאוכלים מרק חם בפסח יש מקום לחשוש לפליטה של "משהו" חמץ
אמנם זה נראה חשש מאוד רחוקה .. אבל לגבי פסח חוששין אפי' לניצוק…
יש גם שמחמירים לא להשתמש עם סכום שנפל לרצפה בפסח !
כל החששות שהזכרת אינם מעיקר הדין, ולכן גם אם יש בכך טעם בפרט בפסח שכפי שהזכרת מחמירים יותר ויותר, במקרה כזה שהדבר עלול להיות כרוך בעלבון ובצער אין לכך מקום לענ"ד.
השאר תגובה