מה הטעם לטבול במקווה אם כולם טמאים ללא הפרה האדומה
תשובה:
שלום רב.
אין קשר בין סוגי הטומאה השונים, ואף על פי שאדם טמא בטומאת מת, אין סיבה שיהיה טמא טומאת קרי, שעל ידי כך נאחזים בו החיצונים וכו'. הראיה הפשוטה לכך, היא דבריו הידועים של רבינו יונה בברכות שאמר, שאף על פי שחיוב טבילת עזרא בטל בזמנינו [כך הוא לפי שיטתו והוא העיקר להלכה, אך יש שחולקים וסוברים שתקנה זו בטלה רק לגבי האיסור ללמוד תורה בעודו טמא ולא על האיסור להתפלל באופן זה], מכל מקום המתפלל כשהוא טהור תפילתו מקובלת ורצויה יותר לפני הקב"ה.
ממילא יש להסיר טומאה זו אף שיש עלינו טומאה אחרת.
כמו כן, ידועים דברי האר"י הקדוש שמלבד מה שהטבילה במקוה מטהרת את הטמאים יש בה כדי להמשיך על האדם תוספת קדושה, משום כך נהגו בקהילות החסידים לטבול בכל יום קודם תפילת שחרית אף כשאינם מחוייבים בכך מחמת תקנת עזרא. באר"י הק' מבואר, שאת קדושת השבת והמועדים מקבל האדם בטבילתו במקוה קודם בוא היום הקדוש. הפלגה מיוחדת מצינו בדבריו לענין הטבילה בעלות השחר של חג השבועות שבה נגמר תיקונם של כל ימי ספירת העומר, והיהודי זוכה לבחינת כתר שהיא שורשו של יום זה בו התעטרו ישראל בשני כתרים במעמד הר סיני. מכל אלו יש ללמוד שסגולתה של טבילה זו גדול הוא עד למאוד.
כל דברינו עד עתה אמורים לענין טבילת גברים. לגבי אשה נדה מדובר בחיוב מן התורה, וללא טבילה זו לאחר ימי נדתה היא אסורה לבעלה.
