בס"ד
המקרה: צוואה בכתב. (לצורך העניין גם חוזה כתוב)
אחד היורשים המשמש רק כבעלי החשבון לאחר מות המנוחה, טוען ששמע מפי המנוחה בעל פה שרק הוא בלבד יסכים לשחרר את חלקה של אחותו, כפי שנוסח בכתב בצוואה, רק ובמידה ותסכים לעשות מעשה מסוים.
האחות טוענת: המעשה המתבקש הוא מהותי ומן הראוי היה לכותבו בפירוט ואין לההסתמך על בקשת האם המנוחה שהועברה בעל פה לאח היורש, מה גם שהדבר נאמר שהמנוחה היתה שבועיים לפני פטירתה ותחת טיפול תרופתי אונקולוגי.
האם ניתן לסתור את עדות "שמעתי" וכיצד ?
תשובה:
שלום רב,
אני מתנצל על האיחור במתן התשובה,
אם הוא בעל החשבון, הרי שהוא מוחזק בכסף ודינו כ'שליש'. אם כן יש צורך בהוכחות ברורות להוכיח שלא כדבריו.
בנוסח הצוואות כתוב שניתן לשנות את הצוואה רק מתוך צלילות הדעת. בעיקרון, גם אדם שהוא חולה וסובל מייסורים יכול להיות בצלילות דעת. בכל מקרה כדי לדעת אם המצווה הייתה יכולה להוסיף לצוואה במצב זה יש צורך לראות את הצוואה ולדעת מהי הדרישה שהאח טוען שהאחות חייבת, ולדון אם דרישה זאת היא בגדר חזרה מהצוואה או פרשנות בלבד, וכן מידת צלילות הדעת שנדרשת כדי לשנות את הצוואה.
מקורות:
דין נאמנות של 'שליש' מבואר בשו"ע חו"מ סי' נח.
