שאלה
מהן לשונות שבועה?
האם אמירת המילה "אמת" או "האמת" משמעה שבועה?
תשובה:
אדם שאמר "באמת" וכוונתו בכך לאמת את דבריו כדי שיאמינו לו, נחשב הדבר ללשון של שבועה לכל דבר! אך י שהקילו בזה. כמו כן, אם לא היתה כוונתו לשבועה אלא שמילה זו שגורה על לשונו והוא אומרה בלא משים – אין הדבר נחשב לשבועה.
מקורות:
ראה שיטה מקובצת ב"מ נט ע"ב, שו"ת זרע אמת ח"ב סי' צט, וראה אלף המגן סי' תקפא אות קב שיש להזהיר את המון העם שלא ישתמשו בנוסח זה, לפי שעלולים הם להכשל בעוון שבועות. וראה שו"ת פני יצחק (אבולעפיה) ח"א יו"ד סי' ה, שאם אין כוונתו לשבועה והוא אומרת זאת מתוך שגרת לשונו, אין הדבר נחשב לשבועה. אולם, ראה שו"ת יביע אומר יו"ד ח"א סי' יז שצידד להקל שלשון באמת אינה נחשבת שבועה, וכתב שדעתו של השיטה מקובצת יחידאה היא ואינה להלכה.
לא ברור מדוע זה כה פשוט לרב שהיא 'שבועה לכל דבר'?… ומדוע ברור לכם לפסוק כמשמעות השיטה מקובצת (שדרך אגב נמצא בדף ס. ומפרשים אחרים לא פירשו שם כן).
וראה במה שכתב הרב עובדיה יוסף זצ"ל:
שו"ת יביע אומר חלק א – יורה דעה סימן יז
(ו) ומ"ש עוד שאמרו בגמרא כל באמת לשון שבועה. ליתא הכי בכל הש"ס, ורק בשיטה מקובצת (ס"פ הזהב) כתב בשם ר' יהונתן, דהא דאמרינן כל באמת הלכה היא, שהואיל ונשבע באמת משמע שבא להודיענו שהלכה כמותו ואין לגמגם בדבר. ע"כ. וע' מה שהקשה עליו ביד מלאכי (כלל שכו). וע"ע בשו"ת פני יצחק אבולעפייא ח"א (סי' ה), הנ"ל. וכבר כתבנו שהפנ"י כותב בפשיטות שאין באמת לשון שבועה.
אכן תשובה זו של הרב יביע אומר זצ"ל לא היתה למראה עיני בעת עריכת התשובה, ומ"מ אף הוא שם בדבריו הביא כמה וכמה מקורות לכך שהלשון באמת נחשבת לשבועה אלא שצידד להקל לענין לשון הן צדק, ומה שהביא מדברי הפני יצחק לא הבנתי, כיון שלענ"ד דבריו אמורים באדם שאמר זאת מתוך שיגרא דלישנא וכמו שכתבתי, ומ"מ אציין כמובן לדבריו. יישר כח!
מה הדין באדם שלא אמר 'אני נשבע בעולם הבא שלי', אלא רק 'בעולם הבא שלי', ואמר כן כדי שיאמינו לו, האם זה שבועה? וכן מה הדין אם אומר 'בכל היקר לי'?
זו גם שבועה.
תודה. יש בעיה להישבע כשזה אמת?
הנהגת יראי ה' להמנע משבועה אפילו על אמת.
השאר תגובה