בס"ד
שלום רב לרבני בית ההוראה,
ביום שמחת התורה האחרון נתעוררה סוגיא הלכתית אצלנו בבית הכנסת.
כנהוג וכמקובל הוצאנו ג' ספרי תורה על מנת להעלות את כל הציבור לתורה.
בשלב מסוים באחת משלושת העמדות נמצאו 4 אנשים בלבד שממשיכים לקרות בתורה ולהעלות אנשים, אברך חשוב ראה את המעשה וטען בפניי שיש כאן בעיה וכל העולים מברכים ברכות לבטלה.
לאחר מכן ניסינו למצוא תשובה לענין, ואכן מצאנו שלקריאת התורה צריכים לפחות עשרה, אך היו עשרה ויצאו מקצתן עדיין אפשר להמשיך להעלות ולקרות (אמנם לא לדעת האשכול שטען שרק לגבי אותו עולה שאצלו יצאו אפשר להמשיך לקרוא אבל אחריו אי אפשר).
על כל פנים, ודאי שלא ניתן לומר בודאות שהיו שם עשרה בתחילה, ואפילו אם נרצה לומר יצאו מקצתן, הרי נשארו 4 וזה כבר רובן. נכון ראינו שכתוב שיזהרו שיהיו עשרה, אבל בכל זאת, אני שואל, האם כל הציבור בבית הכנסת נחשבים כמצטרפים לקריאה הזאת, למרות שלא מקשיבים לקריאה או מכוונים לצאת ידי חובה או שבאמת כל הברכות היו לבטלה?
אודה להתייחסותכם
בברכת שנה טובה מבורכת
איתי
תשובה:
שלום רב.
לכאורה נראה שהואיל והציבור בבית הכנסת התחלק למנינים נפרדים וכל אחד יוצא ידי חובה בקריאתו שלו, לא יצטרפו כולם להשלים לעשרה. עוד יש להעיר, שהנידון הנ"ל אם ניתן לסיים את הקריאה מדבר על קריאה המחוייבת, וכמו בכל שבת שצריך לקרוא את הפרשה כולה ומקצת מן האנשים יצאו באמצע. אולם, במקרה שלכם, נראה שכבר כולם שמעו את הקריאה כמה וכמה פעמים, ולא הוסיפו לקרוא אלא כדי לקיים את מנהגם של ישראל להעלות את כל המתפללים לתורה. באופן זה, לכאורה צריך להפסיק את הקריאה מיד כשרואים שאין עשרה שומעים.
ראיה לכך, ניתן להביא מדברי השער אפרים (ש"ז סעי' לח) שכתב, שגם במקומות שנוהגים להוסיף על שבעה קרואים, אם יצאו מקצת השומעים באמצע הקריאה ואין שם עשרה, לא יוסיפו על אותם שבעה קרואים המחוייבים על פי דין, אלא השביעי יקרא עד לסוף.
שנה טובה ומבורכת גם לכם ולכל בית ישראל.
