לפני פסח מקובל שיש הרבה חלוקות מזון למשפחות ברוכות ילדים. בהרבה מקומות החלוקה מוצעת לכל דורש ללא בדיקת ארנקו. ואכן רואים את כל עמך בית ישראל באים ואוספים, הרבה מהם באים גם במכוניות פרטיות מהודרות. האם אכן ראוי ליטול מן הצדקה גם אם אפשר לצמצם ולהסתדר. האם יש לחשוש ממאמר חז"ל באבות דרבי נתן פרק ג' "רבי עקיבא אומר כל הנוטל פרוטה מן הצדקה בזמן שאינו צריך אינו נפטר מן העולם עד שיצטרך לבריות"?
תשובה:
לאחר בירור ענין זה אצל כמה רבנים, עולים הנתונים הבאים, כל הקרנות המחלקות מצרכים או כספים לאברכים לפני החגים, קובעים קריטריונים מסויימים לאנשים שיהיו זכאים לקבל מהחלוקות, מטרת המחלקים משתנה לפי הקריטריונים שהם קובעים, אך רבים מהם אין מטרתם לחלק דווקא צדקה לעניים, אלא מטרתם היא גם לסייע לאברכים ולבני תורה להכניס את החג בהרווחה. וממילא אדם העומד בקריטריונים שנקבעו על ידי הקרנות רשאי ליטול מהם ללא חשש, ואינו נחשב נוטל מן הצדקה אף כאשר יש לו כסף לפרנס את בני משפחתו. וכל מה שאמרו חז"ל באבות דרבי נתן ובמשנה בפאה פרק ח' משנה ט' 'כל מי שאינו צריך ליטול ונוטל אינו נפטר מן העולם עד שיצטרך לבריות', הכוונה היא למי שנוטל מן הצדקה המיועדת לעניים ומעמיד עצמו כעני כמו שפירשו כל המפרשים, ובזה יש איסור חמור כיון שנוטל מדבר שאינו מיועד עבורו, אך נטילה מחלוקה המיועדת לאברכים אינה בכלל זה, וכשם שמותר לאברך לקבל מלגה מהכולל אף שיש אנשים התורמים את זה מכספי מעשר ויש אברכים שיכולים להסתדר בלי המלגה הזו, אך כיון שאין המטרה בנתינה לצדקה לעניים, אלא לשם סיוע ללומדים תורה, כן הדבר בענין זה.
ושמעתי מעשה שהיה עם מרן הרב שך זצ"ל שהיה אברך שלמד בכולל פונוביז' ואביו היה נותן לו את כל צרכיו, וניגש לשאול את הרב שך אם מותר לו לקבל מלגה מהכולל, ואמר לו הרב שך שעליו לקחת את המלגה מהכולל כדי שיהיה חלק מהמסגרת של אברכי הכולל, והוסיף ואמר שאמנם אדם שהוא עשיר בעצמו אסור לו ליטול משם (והוא הדין שעשיר ממש לא יוכל לקחת מחלוקות אלו), אך אדם שמתפרנס מהוריו אינו נחשב עשיר ולכן יכול לקחת מהכולל.
אמנם בוודאי שיש מעלה למי שלא רוצה ליטול מתנות חינם אף שאין זה נחשב צדקה, וכפי שנאמר במשלי 'שונא מתנות יחיה', ונפסק בשולחן ערוך חושן משפט סימן רמ"ט סעיף ה' 'מדת חסידות שלא לקבל מתנה, אלא לבטוח בהשם שיתן לו די מחסורו, שנאמר: ושונא מתנות יחיה'.
כמו"כ אשמח לקבל מקורות על התשובה, ושוב, אני מעריך מאד את התשובה המפורטת.
זה לשון הערוך השולחן יורה דעה הלכות צדקה סימן רנה 'וכך שנו חכמים במשנה סוף פאה דכל מי שא"צ ליטול מהצדקה ונוטל והיינו שמרמה העם ואומר עני הוא', וכן כתבו מפרשים נוספים בפירוש הברייתא באבות דרבי נתן.
ברשותכם, עוד רציתי לשאול, הזכרתם בדבריכם וזה לשונכם:
"אך רבים מהם אין מטרתם לחלק דווקא צדקה לעניים, אלא מטרתם היא גם לסייע לאברכים ולבני תורה להכניס את החג בהרווחה"
היכן מופיע ומצינו סוג "נתינה" כזו במקורות, נראה שבמקורות מופיע רק אפשרות של "צדקה" ולא סוגי "נתינות" אחרות ?
גם היכן שמדובר על תמיכה בלומדי תורה הכוונה כנראה לבני תורה עניים, ולא לכאלו שרוצים "הרווחה".
רציתי לציין שהשאלה מאד חשובה לי כי אני מאד מתלבט אם לאסוף מוצרים מהחלוקות.
סיוע לאברכים אינו דווקא בצדקה או לעניים אלא הוא תמיכה בלומדי תורה, וכמו שכר בטלה, שיוכלו לשבת וללמוד בראש שקט וללא דאגות מפרנסה.
יישר כח.
ומה נקרא "לומדי תורה" האם רק מי שנמצא בכולל יום שלם / חצי יום, או גם מי שעובד, ולומד 2-3 שעות ביום ?
זה תלוי בקריטריונים שעושים הקרנות, לכל קרן יש כללים משלה, יש מקומות שמבקשים לברר כמה סדרים לומדים בכולל, ויש מקומות שלא, אין בזה כללים ברורים.
השאר תגובה