לכב' רבני בית הדין
שלו"ב
מוכר סיכם עם קונה על מכירת דירה, הקונה שילם למוכר סך 5000 $ עבור הדירה מתוך 355,000 $ והם כתבו זאת על דף (לא ערכו חוזה מסודר, אלא עמ' אחד בלבד) ובו נכתב "הקונה נתן למוכר סך 5000 $ עבור הדירה …. עלות הדירה היא 355000$ …. וכו'
כלומר לא נכתב לשון מכירה ולא לשון התחייבות למכירה אלא רק צויין העובדה שהמוכר מאשר כי קבל מהקונה כסף עבור הדירה.
לאחר זמן מה ראה המוכר כי הוא יכול לקבל על הדירה סכום יותר גבוה הלך המוכר ומכר את הדירה לאדם שני, האדם השני לא ידע מאומה ממה שהיה קודם לכן היות ולא היתה הערת אזהרה על הדירה וכן שהמוכר לא סיפר לו כלום.
עתה לאחר שהקונה השני סיים לקבל את כל הכסף והדירה אף הועברה על שמו בטאבו, תובע אותו הקונה הראשון בביה"ד בטענה שהוא בעצם קנה דירה שלא היה יכול לקנותה מאחר שהוא (הקונה הראשון) כבר שילם עליה.
שאלתי היא מאחר ולא נוסח כאן לא לשון מכירה ואף לא התחייבות למכירה
א. האם הקונה הראשון קנה משהו או שאומרים שעד שלא סיים את התשלום הדירה כלל לא שלו ואז אין לו שום תביעה על הקונה השני.
ב. לחילופין, האם העובדה שהקונה השני כלל לא ידע מהמכירה לראשון תועיל לו.
ג. והיה אם יחייבו את השני למכור את הדירה לראשון, הרי עתה הדירה שווה הרבה יותר האם יכול לתבוע זאת מהקונה הראשון או מהמוכר.
בכ"ר ובתודה מראש
וסליחה על השאלה הארוכה.
תשובה:
שלום רב,
באופן כללי איננו משיבים על שאלות של מתדיינים בבתי דין. האתר אינו מיועד לתת ייעוץ משפטי.
עם זאת, במקרה זה כדי להציל אדם מהפסד ממון, ראינו צורך לייעץ לנתבע (הקונה השני) לעמוד בתוקף שהמוכר גם יתדיין באותו תיק שהוא נתבע ושיחתום על בוררות מפורשת גם על תביעה של הקונה השני. ואם המוכר רוצה לדון בבית דין אחר, הקונה השני צריך לדרוש שגם הוא ייתבע רק באותו בית דין. אחרת עלול להיווצר מצב שבית דין אחד יסבור אחרת מבית דין אחר והקנה השני ייצא נפסד משניהם.
באופן כללי, אם הקונה הראשון יוציא את הדירה מיד הקונה השני, המוכר חייב לשלם לו את התייקרות הדירה.
מקורות:
כל קנין של דירה הוא באחריות, שאחריות טעות סופר, עיין שו"ע חו"מ סי' רכה סעיף א. חיוב אחריות כולל גם יוקר, עיין שו"ע חו"מ סי' קטז סעיף א.
