איני יודע ללמוד ולהבין ושלמדתי הלכות מגילה מהמשנה ברורה לכאורה ראיתי סתירה בסימן תרפו סעיף ג ס"ק ח כותב המשנה ברורה "שמי שנעשה לו נס באדר ונדר לעשות בפורים כשיבוא שנת העיבור צריך לעשות הפורים באדר שני אם לא שנעשה לו הנס בשנת העבור באדר הראשון" ואילו בסימן תרצז סעיף א ס"ק א כותב המשנ"ב "שמי שארע לו נס וקבל על עצמו לעשות תמיד יום משתה ושמחה אם ארע בשנה פשוטה עושה בראשון ואם ארע במעוברת בשני יעשה בשני"
ולמרות שאין זה קשור לאתריכם אנא ממכם השתדלו לענות לי לשאלה דחופה זו כי אין אני יודע את מי לשאול כי אני בעניין התקרבות וכולי
בתודה וחג פורים שמח
תשובה:
האחרונים הקשו כבר שיש בזה סתירה בדברי המשנ"ב, ואמנם המקור של המשנ"ב בסי' תרפו הוא מדברי המגן אברהם וההולכים בעקבותיו, וראה שם באליה רבה (ס"ק ה) שהביא דברי המהר"ש הלוי הסובר שיעשה באדר ראשון, ודחה דברי המג"א, וכן נראה דעת הפמ"ג בסי' תרפו, ועל פי זה גם הביא דברי המהר"ש הלוי בסי' תרצז, והמשנ"ב בסי' תרצז העתיק דברי הפמ"ג.
מקורות:
עיין שונה הלכות (סי' תרצז ס"ה) שהעיר על סתירה זו, ונשאר בצ"ע, וראה בארוכה בספר בירור הלכה (לרא"י זילבר, ח"א כרך ג' סי' תרצז ס"א) שציין שגם בפתחי עולם סתר עצמו בזה, וכתב שבקובץ "אוצרות ירושלים" חלק נ, האריך בזה להוכיח כדעת המג"א וכפי שפסק המשנ"ב בסי' תרפו, תוכל לעיין בזה כאן בארוכה בזה.
תודה לכם מאוד יישר כח ותראו ברכה בכל מעשי ידים אשריכם ישראל
השאר תגובה