שאלה:
לכבוד הרב שלום רציתי לדעת משהו אני לומד בישיבה האם מותר לי להשתמש ללא רשות בספרים של אחרים (כגון רבנים תלמדים).
תשובה:
שלום רב,
יש בזה מחמירים ומקילים, והמקיל יש לו על מי לסמוך, אלא שאם אפשר ישתמש במקומו, ובודאי חייב להחזירו למקומו.
מקורות:
בשו"ע או"ח סי' יד ס"ד מותר ליטול טלית חבירו ולברך עליה, ובלבד שיקפל אותה אם מצאה מקופלת. וברמ"א, וה"ה בתפילין, אבל אסור ללמוד מספרים של חבירו בלא דעתו, דחיישינן שמא יקרע אותם בלמודו. והמשנ"ב העתיק דברי הפמ"ג שכתב שאפילו באקראי בעלמא אסור, דחיישינן שמא יקרא בהן הרבה עד שיתקרעו מרוב המשמוש. והעולם נוהגין כשמוצאין סידור תפלה או מחזור בבהכ"נ שלוקחין אותו כדי להתפלל בו וא"י היתר לזה דמ"ש סידור מספרים. אמנם בערוך השלחן (חו"מ סי' עב) כתב, עתה שהספרים נדפסים ומצויים נ"ל שיכול ליטול ללמוד בו שעה קלה שלא מדעתו ולא גרע מטלית ותפילין אם לא שיודע שהבעלים מקפידים בזה. ובכף החיים או"ח שם אות לא הביא בשם החסד לאברהם, שראוי לכל ישראל למחול ולפרסם דניחא ליה למעבד מצוה בספריו ולא יענש שום אדם בסיבתו ואפי' המניחים סידורי תפילות בבית הכנסת מאחר דנהוג עלמא ליקח סידור לתפילה מן הבא בידו סתמו כפירושו, דהמניחו שם אינו מקפיד וניחא ליה דלעביד מצוה בממוניה כל שיחזור ויניחנו במקום שהיה, ומעיקרא נמי לא יוציאנו ממקום למקום בלי ידיעת בעלים, דמשכחת לה שבאותו הפרק יבקשנו בעליו לצרכו ולא ימצאנו ויכעוס על הנוטלו. וראה בשו"ת להורות נתן (ח"ו סי' קכז וסי' קכח) שנוטה להחמיר בדבר ובפרט בספרים ששייכים לבחורי ישיבה כתב שקשה להקל, ואילו דעת הגרש"א שטרן שם להקל, ומטעם שהמשאירם בבית המדרש גלי דעתיה דניחא ליה שישתמשו בהם אחרים. ועוד סברא להקל כיון שנתפשט המנהג שהאוסרים כותבים כן בספריהם, ולכן שפיר יש להניח דמי שאינו כותב כן לא איכפת ליה דישתמשו, וראה עוד בקובץ בית אהרן וישראל קובץ עז עמ' עו.
והאם זה משנה איזה ספר זה קריאה סיפורים או לימוד לדינים שכתוב למעלה (לתשובה)
כל ספר שיש מצוה בקריאתה הדין שוה, ולכן ספר סיפורים תלוי, אם זה ספר של סיפורי צדיקים שיש איזו מצוה בקריאתה מותר ואם לאו אסור. ולדעת אלו המתירים רק מפני שהוא במקום ציבורי, יש לוודאות שהספר הזה גם נכנס לבית הכנסת/מדרש על מנת להישאר שם, ולא באופן זמני בלבד.
השאר תגובה