בס"ד
שלום כבוד הרב!
מזה כשנתיים אני לומד עם הרב בחברותא טלפונית אנו לא גרים באותה העיר ולא באותו אזור, החברותא ברוב המקרים מתקיימת כאשר הרב נמצא בכלל בחו"ל, וכעת ב"ה אנו אמורים להיפגש. כאשר אני יראה את הרב האם אני צריך לברך שהחיינו?
תשובה:
שלום רב, להלכה אינך מברך, ואפרט
א. הרואה את חבירו לאחר שלשים יום מברך שהחיינו בשם ומלכות, אבל אם קיבל ממנו מכתבים או טלפונים או אנשים הודיעוהו משלומו, והיה בריא כל הזמן אינו מברך.
ב. ואם לא ראהו שנים עשר חודש מברך ברוך מחיה המתים בשם ומלכות.
ג. אבל מי שלא ראה את חבירו מעולם ונעשו אוהבים על ידי שהיו בקשר מכתבים וטלפונים, אע"פ שהוא נהנה בראייתו אינו מברך. וי"א שאם נוצרה קשר ידידות אמיץ וגדל התקשרותם ואהבתם לאין שיעור בצורה מופלאה שלא כדרך הרגיל רשאי לברך.
ד. י"א שכל ברכות שכיוצא באלו הן רשויות, ולכן רבים מקילים בברכות אלו. וי"א עוד, שברכות אלו של מחיה ומתים ושהחיינו על ראיית פני חבירו בפרט אינם נוהגות כיום. אמנם בחבר קרוב מאוד או אביו ורבו וכיוצא גם היום מברכים.
מקורות:
דין רואה פני חבירו לאחר ל' יום או יב חודש, מפורש בשו"ע או"ח סי' רכה ס"א, ואם קיבל ממנו מכתבים באמצע והיה בריא מפורש שם במשנ"ב ושעה"צ, וואם לא ראהו מימיו מפורש שם בשו"ע ס"ב, ודין ידידות שלא כדרך הרגיל ראה שו"ת הר צבי ח"א סי' קטו, ובעובדא מהמנחת אלעזר, מקור שכל ברכות אלו רשויות ברמ"א או"ח סי' רכג ס"א ובמשנ"ב שם, ומה שלא נהגו בברכות אלו של הרואה חבירו ראה סי' רכה חסד לאלפים, אשל אברהם סי' רל, בן איש חי פ' עקב אות יג, והגרש"ז אוירבך ז"ל בהליכות שלמה פכ"ג אות יב, ושו"ת שבט הלוי ח"ה סי' כד.
