מעשה באדם שנכנס לסופר גדול, לקח את המצרכים שנצרך להם, וכשהגיע למחלקת הדגים ביקש מהעובד שהיה שם שיבחר לו דג חי גדול, ואכן העובד שלה דג שמן ושקל אותו כשהוא שלם, לאחר מכן ביקש הקונה שינקה את הדג ויפרוס אותו, וכשפתח העובד את הדג מצא בבטן הדג שרשרת עם יהלום וצעק מצאתי, אולם הקונה נזעק ודורש את השרשרת לעצמו, ואז בא בעל החנות וטען חצרי זכתה לי השרשרת שייכת לי. האם השרשרת שייכת לקונה אף שעדיין לא עשה מעשה קנין הנהוג כיום שקונים בכסף או שהעובד זכה בזה (גוי או יהודי) שהרי הוא מצא זאת או שבעל החנןת זכה, אף שזה דבר שלא עשוי לבא אפשר שהשרשרת נפלה ממי שהביטה בבריכה הדגים כחנות והדג בלע את השרשרת!
תשובה:
שלום רב,
העובד זכה בשרשרת, בעל החנות לא זכה מכיון שעל הצד שהדג בלע את השרשרת בחוץ, הרי זה אינו אמור להימצא כלל ובעל החנות אינו זוכה בקנין חצר (שו"ע חו"מ סי' רסח סעיף ג). ועל הצד שנפלה מלקוחה הרי זה כדין מציאה בחנות שאין בעל החנות זוכה, מאיזה טעם שיהיה (שו"ע חו"מ סי' רס סעיף ה). הקונה ודאי לא זכה שהרי לא עשה קנין. גם אם העובד גוי הרי הוא זוכה, חוץ מאם לפי דיניהם אינו זוכה יכול המאבד לתבוע אותו מדין שלגוי דנים לפי דיניהם (רמב"ם הלכות מלכים פ"י הלכה יב).
למה לא יהיה חיוב השבת אבידה?
השרשת אבודה מבעליה – כיון שנפלה לים או לבריכת דגים, ואין אפשרות להשיג אותה. וכיון שהיא הפקר שייכת השרשרת למוצאה. ובנוסף אין לשרשרת סימן ואין עבורה חובת השבה.
השאר תגובה