שאלה:
יש לי שאלה קצת ארוכה אבל אשמח מאוד לעזרתכם, זה עניין קריטי למשפחה שלי! תקציר: אבא שלי תורם יותר מדי כסף בחודש עד למצב שעוד מעט לא ישאר לו כסף כי הוא מאמין שזה פדיון בשביל הילדים, ואני מחפש טיעונים הלכתיים להראות לו שהוא טועה ושהוא צריך להפחית. אבא שלי אדם מאמין. בנוסף, יש לו מחלה נפשית כבר הרבה זמן. יש לו ביטוח חיים ואובדן כושר עבודה, וכך יוצא שהוא מקבל תקציב חודשי. התקציב החודשי הוא יותר ממה שהוא צריך, אבל התקציב הולך להגמר בעוד 10 שנים (פנסיה). הורי גרושים, ואנחנו 5 אחים, הבכור בן 28. אין נכסים או כסף למשפחה. בנוסף, הוא גר במקום עם הרבה מאוד עניים שכולם הולכים אליו והוא תורם לכולם. הוא תורם באיזור 3000-4000 ש"ח בחודש. בנוסף הוא מלווה המון, גם למשפחה שלו אבל לא רק. הלוואות של עשרות אלפי שקלים שלא חוזרות אליו והוא מוותר על זה לאנשים (מטוב לב, מבחינתו). זה לא תרומות בסגנון של הקש בדלת, אלא ממש אנשים קבועים במסווה של חברים שמגיעים אליו ובוכים לו והוא מביא להם כסף. בהרבה פעמים עוקצים ומנצלים את תום ליבו. המצב בעוד 10 שנים: – מכל ההכנסות הוא הולך לקבל 3,000 ש"ח סה"כ, שזה לא סכום שמספיק להתקיים ממנו. במילים אחרות, הוא הולך להיות עני. אני מנסה לשכנע אותו לחסוך: לשים כסף בצד כל חודש, בשביל שתהיה לו אפשרות לכלכל את עצמו בעוד 10 שנים. מבחינתו, הקב"ה הוא זה שעוזר לו והוא סומך עליו ב100% שהוא יעזור לו גם בעוד 10 שנים שיגמר לו התקציב. הוא פעם ניסה לעשות חסכון פנסיוני, אבל ביטל את זה מהסיבה ש "לעשות חיסכון זה אומר שהוא לא מספיק מאמין באלקים" הוא מאמין בכל ליבו שזה שהוא תורם 3000-4000 ש"ח לחודש זה מה שעוזר למשפחה. הוא טוען שהוא לא מסוגל להגיד לעניים שבאים שאין לו לתת. עכשיו, ברור שהמצב הזה ממש לא תקין ושכל אדם לא משנה כמה הוא צדיק מבין זאת. אבל מבחינתו: – אין לו אופציה להפסיק לתרום אלפי שקלים בחודש – הצדקה הזאת זה מה שמציל את המשפחה – הוא סומך על בורא עולם ולא מעוניין לעשות חסכונות, כי אז זה יראה שהוא לא סומך על בורא עולם – רק בורא עולם הציל אותו במהלך השנים ודאג לו לתקציב (ולא הביטוח אובדן כושר עבודה) בקיצור, אני מחפש *** כל טיעון הלכתי *** שיוכל לעזור לי, בסגנון: "עניי ביתך קודמים לעניי עירך", ודברים כאלה. כך שאוכל לבוא לתת לו את הטיעונים "בשפה שלו". בבקשה תעזרו לי ולמשפחתי. תודה רבה!
תשובה:
שלום וברכה
ראשית כבר אמרו חכמים המבזבז אל יבזבז יותר מחומש, כך שאסור לו לתת סכומים כאלו לצדקה, והאריך בזה מאוד הביאור הלכה באורח חיים סי' תרנו, אבל אני בטוח שאמירות אלו לא יעזרו, מדובר במצב נפשי עמוק, יש לפנות לרב שמוערך עליו והוא מקבל ממנו, ולספר לו על הבעיה כדי שהוא יורה לו להפסיק ולפנות לסיוע רגשי שיאפשר לו להשיב את הפונים אליו ריקם. האמירה כביכול הוא מאמין שזה מה שמציל, זה רק חיפוי על קושי נפשי לסרב לאנשים…
בשורות טובות.
