שאלה:
מה החיוב של קידוש ביום טוב, הרי לא כתיב זכור ביו"ט כמו דכתיב בשבת דדרשינן מיניה זכרהו על היין?
תשובה:
שלום וברכה
אכן, אין לי אלא להעתיק לך בענין זה מדברי המשנה ברורה:
משנה ברורה סימן רעא ס"ק ב
ודע דקידוש של יום טוב הוא מדרבנן ומ"מ יש לו כל דין קידוש של שבת ואם יום טוב חל בע"ש ואין לו אלא כוס אחד מניחו לשבת שהוא מן התורה וביו"ט יקדש על הפת: אמנם ראה בשדי חמד מערכת ק' כלל ד' הביא דעת הסוברים שיש חיוב מהתורה ביום טוב, וראה שם נימוקיו, אף שגם הוא הכריע שאינו אלא חיוב דרבנן.
גמר חתימה טובה.
חיפשתי וזה מה שמצאתי:
במכילתא [יתרו פרשה ז] נאמר: "'לקדשו', לקדשו בברכה, מכאן אמרו מקדשין על היין
בכניסתו… אין לי אלא שבת, ימים טובים מנין, תלמוד לומר [ויקרא כג, לז] 'אלה מועדי ה" וגו'.
ספר הלכות גדולות סימן ב , הלכות קידוש והבדלה
מיחייבינן לקדושיה ליומא דשבתא וליומא טבא בצלותא ועל כסא דחמרא דכתיב [שמות כ, ז] זכור את יום השבת לקדשו [פסחים קו. ומכילתא יתרו ע"ש] זכריהו על היין בכניסתו מכאן סמכו חכמים לקידוש היום מן התורה, אין לי אלא שבת חג המצות מנין ת"ל [דברים טז, ג] למען תזכר את יום צאתך.
חג שבועות מנין, תלמוד לומר [שם טז, יב] וזכרת כי עבד היית במצרים ושמרת ועשית.
חג הסוכות מנין, תלמוד לומר [שם טו, טו] וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויפדך ה' א-להיך, ומנלן דבחג הסוכות קאים, מדעילויה דקרא [שם יד] הענק תעניק לו מצאנך מגרנך ומיקבך וכתב [שם טז, יג] חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים [באספך מגרנך ומיקבך].
ואף על גב דמדכר בקידושא צריך לאדכורי בצלותא ובברכת המזון, מאי טעמא זכור וזכרת תרין קראי כתיבי, ואתו מועדות ילפי משבת מה שבת בתפלה ועל הכוס אף יום טוב בתפלה ועל הכוס.
השאר תגובה