התחייבויות והקדש בדבר שלא בא לעולם

רבני בית הדין
ל' אב ה'תשע"ט

שאלה:

השאלות נוגעות להלכות נדרים א. כשאימי הייתה בגיל שמונים תרמנו ספר תורה לברכתה וישועתה ואמרנו לה ולרבונו של עולם שאם ירצה השם ותגיע לתשעים שנה נכניס ספר תורה נוסף וברוך השם היא מגיעה לגיל תשעים עד מאה ועשרים האם מחוייבים לקיים את הנדר או שזה בגדר התחייבות לדבר שלא בא לעולם ב.שאלה נוספת ואם אנחנו חייבים האם אפשר במקום להכניס ספר תורה לממן אברכים בכולל בסכום כמו של ספר תורה או לתרום ספרי לימוד כמו שס מבואר וכדומה גם איזה מחיר של ספר תורה בחוץ יש מגוון של סוגים ומחירים ג. שאלה נוספת קניתי דירה לשם ביזניז ואמרתי שפה רבש”ע שותף עשרה אחוז מהרווחים לצדקה ברוך השם מכרתי והרווחתי אלא שבתוך העסקה היתה תקופה שהדירה הייתה בשכירות והיות והשוכר נפל מנכסיו ברמה שלא היה לו לפרנסת ילדיו סייעתי לו בתשלומי עלויות השהיה כגון מים וחשמל שלא לדבר על שכירות שלא שילם מספר חדשים סך החובות שלו39000אלף שח זה סביב העשרה אחוז רווח מהדירה האם ניתן להחשיב חוב זה כצדקה כי אינני יודע אם בכלל זה ישולם אי פעם אבל אם יחשב כצדקה אני ימחל ולא ינסה לגבות או שעלי לגבות בעתיד וללא כל קשר לתת את העשרה אחוז שהתחייבתי וגם פה השאלה האם אפשר לממן בזה אברך או קורס ללמודים תורניים גבוהים כמו הלכות שבת ביסודיות או לימודי חושן משפט במסלול ייחודי המתקיים במכון שערי הלכה ומשפט אודה לתשובתכם בברכת חודש טוב ומבורך.

תשובה:

שלום וברכה,

א. נחלקו הראשונים במקדיש דבר שלא בא לעולם האם חל ההקדש. השו”ע פסק שחל ההקדש. והרמ”א פסק כרא”ש שלא חל ההקדש. אמנם זה דוקא כשעכשיו מקדיש דבר שלא בעולם. אבל אם מחיל את הנדר על עצמו, כגון שאומר כשיגיע לעולם אני יקדיש, לכו”ע חל ההקדש. ונלמד מיעקב אבינו שאמר וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך.

בקיצור: אם מקדיש עכשיו דבר שלא בא לעולם לשו”ע חל ההקדש ולרמ”א לא חל. ואם אומר בעתיד כשיהיה לי אני יקדיש – חייב לתת לצדקה. 

ב. בשולחן ערוך כתוב שמותר למכור ספר תורה כדי ללמד תלמידים, וכמו שכתב בשו”ת הרא”ש שמעלת לומדי התורה יותר חשובה ממעלת התורה עצמה. וכל שכן שעדיין לא נקנה הספר תורה שעדיף לתת את מעות ללומדי תורה.

וכן מותר לשנות לקניית ספרי קודש שילמדו בהם הרבים. וכמבואר בשו”ע שיש הסוברים שכיום שלא לומדים בספר תורה אלא מונחת בהיכל, וקוראים בספר תורה רק בזמנים, הרי שהמצווה של כתיבת ספר תורה הוא לקנות ספרי לימוד, ולא לכתוב ספר תורה. והבית יוסף סובר שהמצווה של כתיבה מתקיימת הן בספר תורה והן בספרי קודש. ונמצא שבקניית ספרי לימוד – שסי”ם וראשונים –  לכל השיטות מקיימים מצוות כתיבת ספר תורה, ולכן יש להעדיף זאת.

ג. העובדה שפרנסת עני והשהתה אותו בביתך ושילמת עליו הוצאות ההחזקה, נחשב לצדקה גמורה וחשובה, ואתה יכול לחשב את שכר הדירה שהיה אמור לשלם, ואת תשלומי ההחזקה ששילמת עבורו ולגרע מה10% שנדרת לצדקה. ויש לחשב בדיוק לראות אם לא נשאר עליך עוד חוב לצדקה.

אם נשאר עליך חוב לצדקה הינך יכול לשלם לאברך שילמד – זוהי הזכות הגדולה ביותר.

בהצלחה. 

מקורות:

א. ראה שו”ע חו”מ סימן ריב סעיף ז.

ב. ראה שו”ע אורח חיים סימן קנג סעיף ו. וז”ל: ,מוכרים בהכ”נ, וכן שאר דברים שבקדושה ואפי’ ס”ת להספקת תלמידים או להשיא יתומים בדמיו”. כן כתב הרא”ש בתשובה [כלל יג סי’ יד] וזה לשונו, כיון שמוכרין בית הכנסת ליקח תורה וספרים כל שכן שמוכרין אותה ללמוד תורה, כי מה תועלת יש בקניית ספרים ותורה אם לא ללמוד בהם, ויתירה מעלת הלומד ממעלת ספר תורה. ועוד דאמרינן [מגילה שם] אין מוכרין ספר תורה אלא ללמוד תורה, משמע דללמוד תורה מותר למכור ספר תורה.

ג. עצם העובדה שאתה משאיר אותו נחשב לצדקה. וכן כשאתה עכשיו לא תובע אותו שישלם לך בתשלומים את כל החוב נחשב לצדקה ואתה יכול להפחית מה10% שנדרת.

אשריך!! שתזכה לעשות הרבה צדקות.  

2 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *