התגרשה ונאסרה על בעלה ואח"כ חזרה לגרוש

שאלה:

שלום וברכה, ברצוני לדעת האם במקרה שהובא לפניי יש צורך בגט לחומרא.

1. בני זוג נשאו כדמו"י, לימים נפתחו הליכי גירושין ובמהלכם האישה זנתה עם אחר בזמן היותה פרודה (ככל הנראה הדבר היה בשוגג מאחר וסברה כי הדבר מותר), הדבר נשמר בסוד ומעולם לא נודע לבעל.
2. לאחר קבלת הגט, האישה הייתה בקשר עם אדם אחר במשך מספר חודשים וקיימו יחסי אישות.

3.כעבור זמן מה, הבעל והאישה חזרו להתגורר ביחד וחיו כבעל ואישה לכל דבר ללא נישואין ולאחר מספר חודשים נולדה להם ילדה משותפת.
4. כעת, הבעל והאישה החליטו להיפרד בשנית. ונשאלת השאלה האם יש צורך בגט לחומרא? מצד אחד עם חזרת האיש לאשתו (סעיף 3) הרי יש כאן קידושי ביאה, ומצד שני הן מעשה הזנות (שנעשה בסתר) והן העובדה שחיה עם אחר לאחר הגט, אינם מאפשרים מציאות של נישואין בין הבעל והאישה. כיצד יש לנהוג במקרה זה? והאם האישה יכולה להתחתן ללא כל חשש עם בן זוג חדש?

תשובה:

שלום רב,

האישה חייבת לקבל גט נוסף מבעלה לשעבר.

העובדה שהאישה היתה עם מישהו אחר בין הגירושין לחזרתה לגרוש אינה רלוונטית כלל. רק אישה שהיתה נשואה למישהו אחר אסור לה לחזור לבעלה לשעבר. כמבאר בשו"ע אבה"ע סי' י'.

העובדה שזינתה עם מישהו אחר לפני מתן הגט, זה כמובן אוסר אותה לבעלה ולבועל. נכון, שאם היא אכן היתה סבורה שמותר, יש מקום לדון בזה, זה ממש לא פשוט, גם צריכים לדעת שמלבד השוגגת באיסור שסבורה שזה מותר, עדיין אם היא מעלה מעל בבעלה זה היא נאסרת מדאורייתא כמבואר בשו"ע שם סי' קעח בשם המהרי"ק וכאן מסתירים ממנו אז ועד היום, עושה רושם שמידי מעילת מעל בכל מקרה לא יצאה, והיא אסורה לבעלה. יש גם סוגיה נוספת האם מדרבנן היא מותרת אילו היינו קובעים שמדאורייתא אפשר להתיר. אין טעם להרחיב בזה כאן משום שהפרק הזה בחיים שלה הסתיים.

אבל עדיין זה רלוונטי לגבי שאלתך האם עדיין יתכן שהיו כאן קידושי ביאה. ברמת העקרון ודאי שכן. גם אם היא אסורה באיסור לאו, עדיין הקידושין תופסים. אולם מה שהיה מקום לדון בזה הוא מדברי הגרע"א שהובאו בפתחי תשובה סי' קמט סק"א, לגבי גרוש כהן שקיים יחסי אישות עם גרושתו. והעלה הגרע"א טיעון שמאחר שלדעת הרמב"ם כהן שחי עם גרושה ללא קידושין אינו לוקה. א"כ אילו הגרוש היה מכוון שהביאה תהיה לשם קידושין הרי הוא מגרע את מעמדו, משום שמעתה ואילך כל פעם שיקיים יחסי אישות עם גרושתו יעבור גם לדעת הרמב"ם באיסור דאורייתא. לכן במקרה זה אנו אומרים שאינו מכוון לשם ביאה. ואם כך, יתכן שגם במקרה הנ"ל שייך לומר זאת משום שלעת האבני מלואים בסי' לג סוטה לבעלה לאחר קידושין חמור יותר מחיים משותפים באיסור בלי בלי קידושין, לכן עוד יותר קשה לומר שבעל לשם קידושין.

אלא שכפי שכתבת הבעל כלל אינו יודע מהסיפור, נמצא שמצידו אין מניעה שיהיה לשם קידושין. אלא שהאישה כן יודעת. אבל מאחר שאת החשבון הזה אינה יודעת, ואת הסוגיה אינה מכירה, כך שלא שייך לומר שדווקא אינה מכוון לשם קידושין מהסיבה הזו..

מ"מ לסיכום, מאחר שחזרו לחיות ביחד כאיש ואישה, ודאי שהיא זקוקה לגט לחומרא. למרות שמן הסתם יש כאן כמה נקודות שמסיבות אלו אנו לא אומרים שזה זקוקה לגט מדין ודאי, אלא מדין ספק, וראה עוד בספר עזר משפט (הגר"א גולדשמידט סי' א' שהעלה אפשרות בדעת רמב"ם שאם הם חזרו לחיות כאיש ואישה היא זקוקה לגט גם ללא הטיעון שאין אדם עושה בעילתו בעילת זנות.