שאלה:
פעם הייתי בחתונה באחד האולמות בגבעת שאול בירושלים, הציבור קמו להתפלל ערבית ושאלו לאזיה כיוון פונים. קם אחד ואמר, לצד הבמה, המנגנים (היו בפסקה לתפלה). בא שני ואמר, לא, מקום המקדש הוא כיוון השני, לכיוון המחיצה. הגיב הראשון, יתכן שמקום המקדש בכיוון המחיצה, אבל זה לא הכיוון שפונים אליו כשמתפללים! הוא חשש כנראה שמישהי יעבור, בין עם בגד צנוע או לא, או יהו הפרעות אחרות למיניהם, ולכן לא כדאי להתפלל לאותו כיוון.
הצדק עם מי?
תשובה:
שלום וברכה
ודאי שיש להתפלל לכיוון ירושלים ויש לעשות זאת בתוך עזרת הגברים כנגד מחיצה סגורה היטב ששם לא יכולות לעבור נשים, צנועות ושאינן צנועות. אין כל בעיה להתארגן בפינה שקטה. אפשר גם להתפלל בקצה השני של האולם, רחוק ממחיצת הנשים.
יש מקרים אמנם שיש ציבור גדול שמתפללים ביחד והמקום היחיד להתאסף הינו במקום של הריקודים לפני המנגנים, ואף אחד לא עומד אצל המחיצה ומשגיח שאשה אחת לא עוברת והכל סגור היטב.
בקיצור אם אין ברירה, מה עדיף? לכיוון המחיצה וירושלים או לכיוון שבטוח שאין הפרעות?
באופן עקרוני ודאי יש בהלכה שאם אין אפשרות והדעת מוסחת וכו' מותר להתפלל לכל כיוון אחר ראה סו"ס צ בענין יושב על חמור ועוד, אבל זו לא המציאות! צריך להתארגן כדי לקיים את התפילה כהלכתה, ולהתפלל בעצימת עינים וכמה שיותר רחוק מהמחיצה, כך נראה.
השאר תגובה