שאלה על ביטול ברוב

שאלה:

שלום וברכה כבוד הרב
לגבי ביטול ברוב, קראתי בספר: איסור שנתערב בהיתר מין במינו, כגון בשר טרף בכשר וכדומה, והאיסור יבש ואינו נותן טעם בהיתר ועומד בפני עצמו, מן התורה, הינו בטל ברוב… כו'.

אחר כך בביטול בששים קראתי: מין בשאינו מינו שנתערב איסור בהיתר, צריך שיהיה פי ששים בהיתר כנגד האיסור כדי לבטלו, ואז התערובת מותרת. אין ששים – הכל נאסר, כיון שבשאינו מינו נותן האיסור טעם, וטעם כעיקר, אכן, כשהאיסור יבש ונתערב בהיתר יבש – בטל מן התורה ברוב, ומותר, מפני שאינו נותן טעם. אולם, חכמים הצריכו שיהיה ששים בהיתר, גזירה שמא יבשלם ויאכלם כשהאיסור נתן טעמו. אבל מין במינו יבש שאינו נותן טעם – בטל ברוב. כו'.

אני מבולבל, בהגדרה של ביטול ברוב כתוב שבמין במינו, אם האיסור יבש ואינו נותן טעם בהיתר ועומד בפני עצמו, מן התורה בטל ברוב.
אך בהגדרה של ביטול בששים כשמסבירים בדרך אגב את הביטול ברוב, כתוב "כשהאיסור יבש ונתערב בהיתר יבש – בטל מן התורה ברוב, ומותר, מפני שאינו נותן טעם.”
למה בהסבר השני כתוב שגם ההיתר צריך להיות יבש ובהגדרה הראשונה כתוב רק שהאיסור צריך להיות יבש?

תודה רבה כבוד הרב

תשובה:

אין הבדל, בשני המקרים מדובר שהכל יבש, שאם לא כן האיסור וההיתר יהיו ניכרים ואין בעיה… אם האיסור הוא חתיכה וההיתר נוזל, אין תערובת, מוציאים את האיסור וזורקים… הכותב לא נקט בלשון מדוקדקת.

ערב טוב.