שימוש בכספי ציבור למטרה שונה מדעת התורמים

שאלה:

בבית הכנסת (ארעי) בו אני נמצא יש בעיה תקציבית.
יש חשבון בו נמצאים 9000 ש"ח שניתנו תרומה מכמה אנשים (חלקם לא בין החיים).
התרומה ניתנה על מנת שיבנה בית כנסת.
כרגע יש קושי בהחזקת בית הכנסת הארעי מבחינת תשלומים שונים, וחסר כסף בשביל כך.

עלתה השאלה- האם ניתן להשתמש בכסף של התרומות שניתנו לבניית ביהכנ"ס לצורך כך?

במידה ואי אפשר- האם ניתן להשתמש בכל זאת בכסף התרומות, על תנאי שנחזיר לשם את הסכום הנ"ל?

אשמח לתשובה בכללי, אך אשמח גם למקורות שאוכל לעיין ולכתוב להם.

תשובה:

שלום וברכה

כל עוד קיימת אפשרות לבניית בית כנסת בעתיד, אין אפשרות לשנות את היעוד של הצדקה, ניתן ללוות את הכסף כפי שלווים מכל גמ"ח אחר, עם תאריך פרעון וערבים… אחרת הכסף עשוי איכשהוא שלא לחזור…

בהצלחה רבה ובשורות טובות.

מקורות:

על עצם זכותו של גבאי צדקה לשנות יעוד של כספי צדקה שהגיעו אליו [כאשר אין עני מסויים שממילא הוא זוכה בכסף לעצמו ששם יש הרבה פרטים ודיונים נוספים] נחלקו הדעות:

הרא"ש ב"ק פ"ק סי' כט מתיר, וכדבריו פסקו המהרי"ק סי' ה והש"ך סי' רנט ס"ק א, אולם המרדכי שם סי' תצא מחמיר וכן נקט הבית יוסף סי' רנו בשם הר"ן וכן המנהג כמדומני להחמיר בזה. אמנם לצורך מצוה גדולה יותר מותר לשנות לצורך שעה כמבואר בש"ך סי' רנו ס"ק ז, וזה לכולי עלמא.

כמו כן אם גבו לצורך מסויים ובטל הצורך, כגון שגבו להכנסת כלה ומתה לפני החתונה, נחלקו הדעות האם זכתה בכסף והוא ליורשיה או שאפשר לתיתו לכל צדקה אחרת. מחלוקת זו היא בין הראשונים, ולדינא נחלקו בכך הפוסקים השו"ע בסי' רנג סעי' ז פסק שהוא ליורשיה ואילו הרמ"א נקט שניתן לשנותו. וראה שו"ת הרא"ש כלל לב סי' ו, לענין הכנסת כלה לנערה שלפתע השבתה בין הגויים וסיכוי רחוק שתשתחרר שדינה לענין זה כאילו מתה.

ונראה שאף לדעת השו"ע דין זה אמור רק בצדקה לעני מסויים שיש כאן אדם שזכה בכסף, אבל כאשר המטרה היא כללית והנושא הוא זכות הציבור לשנות את היעוד, הכל מודים שכיון שאין כמעט סיכוי שזה יתממש מותר לשנות.