תקרובת עבודה זרה בפאות נכריות כיום

רבני בית ההוראה
י"ב טבת ה'תשע"ח

שאלה:

לאחרונה חקרנו בכולל היטב את הנושא של תקרובת ע”ז בפיאות וכן דיבר על כך הגאון רבי אליהו יעקבזון (רבה של תפרח) ואנו זקוקים לדעת הלכה למעשה מה עושים.

כפי שהוברר יש כמה נתונים חדשים:
1. על פי מחקר שפורסם בתקופה האחרונה רובא דרובא מהשיער ההודי הינו מהמקדשים (ובדומה לזה כתב מנהל כשרות הפיאות הרב שלזינגר שליט”א בקובץ אור ישראל: לא ניתן לסמוך על אף סוכן שיער המביא שיער מהודו ששיער זה אינו מהמקדשים)
2. על פי נתוני האו”ם הרשמיים (ניתן לבדוק באתר UN Comtrade Database) וכן מידע שהתקבל מהמחקר הנ”ל הודו מייצאת את רוב השיער העולמי.
3. השיער הסינתטי מיוצר מחומרים סינתטיים אך מעורב בו שאריות של שיער אדם שעברו התכה על מנת להשביח את החלק הסינתטי.

נוסיף עוד כמה פרטים חשובים שנודעו:
4. דעת הגאב”ד הרב גרוס שליט”א (וכן הרבנים שהוזכרו פה באתר החיד”א וייס ורבי יצחק רייטפארט) הינם בדעת מיעוט שכל הנושא של הודו הינו חומרא בעלמא אך רוב ככל הפוסקים ובראשם מרן הגריש”א הכריעו לאסור מדינא דתקרובת ע”ז ממש.
5. הרב אברהם שלזינגר וכן הרב חיים כץ, ממקימי הכשרות של הגאב”ד הרב גרוס שליט”א אומרים וכותבים במפורש שכשרותם הינה פחותה מרמת כשרות של דברי מאכל (שוחחנו איתם טלפונית).
6. דעת מרן הגריש”א נכתבה ע”י הגאון הגדול הגר”י זילברשטיין והגר”נ זוכובסקי והגרש”א שטרן ביתד נאמן (שנת תשס”ה) שיש לעשות “השגחה בשעת הייצור” שזה לכו”ע דבר שלא ניתן לעשותו במציאות.

אם כן, לעת עתה, יש פה דעת מיעוט דמיעוט כנגד דעת הרוב בנידון דאוריתא.
מה דעת רבני בית ההוראה הלכה למעשה, האם יש אפשרות לסמוך על דברי המיעוט?

תודה רבה!.

תשובה:

שלום וברכה

לא עשיתי מחקר בענין זה, אבל יש כאן שתי נקודות שיש להדגיש: א. אני מניח שכאשר הם אומרים שהכשרות פחותה, הסיבה לכך היא משום שהדבר הרבה פחות מורכב, צריך רק לדעת מנין הגיע השיער, וזה הרבה פחות מסובך מלהשגיח על אוכל שמורכב מאין ספור דברים. ב. יש לברר, אבל אני מניח, שהפיאות היקרות יותר [שיער קאסטם] יקרות גם בגלל שהשיער הוא אירופי ולא מהודו, בעצם בזמנו כשהתעורר כל הענין מחירי הפיאות קפצו בבת אחת לפי שלוש, בגלל הצורך לרכוש פיאות יקרות כאלו. כך שגם אם רוב השיער הפשוט בשוק הוא מהודו, השיער היקר אינו משם. ככל שהפאה יקרה יותר השיער עובר פחות עיבוד, וממילא נצרך דוקא שיער אירופי. מכאן אנחנו גם מגיעים לנדון נוסף, כידוע אף כשיש רובא דעלמא שפסולים, אם יש “רוב סיעה” ככשרים, כלומר אנחנ יודעים שהבועל הגיע מסיעה מסויימת ושם הרוב כשרים, לא הולכים אחרי רובא דעלמא שהם אינם בכלל הספק, אלא אחרי רוב סיעה. ולכן, אם רוב השיער שיש בפיאות היקרות הוא אכן כשר [בגלל הצורך בכשרות שלכל הפחות יוצר רוב, אי אפשר לשקר את מערכות הכשרות לגמרי… ובגלל האיכות הנדרשת], זה בגדר רוב סיעה וניתן לסמוך להקל. ולפי זה פאה פשוטה וזולה יהיה צורך בה בכשרות יותר מוקפדת מפאה יקרה.

[נקודה נוספת, בלי להתייחס למחקר הספציפי שלכם, יש היום הרבה גורמים אינטרסנטים שמלבים את השאלה הזו כל הזמן, בגלל המלחמה הכללית שלהם בפיאות נכריות מטעמי צניעות, וחבל].

יום נעים!

5 תגובות

  • מאת שוקי:

    הנושא גורם לכאב לשכעצמו כי הוא מוכיח עד כמה הדור יתום שאין פוסק אחד בקנה מידה של הרב אלישיב או הרב ווזנר שיכול לחתוך נושא לכאן או לכאן וכל הציבור נח כואב.כך גם קרה בנושא עוף הבראקל

  • מאת רבני בית ההוראה:

    זה נכון שאותם גדולי עולם חסרים לנו, אבל אני חושב שבענין זה יש על מה לסמוך.

  • מאת יוסף:

    תודה על תשובת הרבנים שליט”א, הצגתי את דבריכם לחבריי לליבון הסוגיא והנה התוצאות.

    אקדים לומר שלצערי רוב הציבור לא בקיא כלל בפרטים הקטנים. אצלינו בכולל ב”ה הדברים נחקרו במשך כמה שבועות והמסקנה שמסתבר שהשיער האנושי הרבה יותר מורכב מאוכל והרבה יותר חמור ואנסה בעז”ה להסביר בקצרה מדוע.

    המשגיח בבואו לאשר מפעל לייצור שיער אמור לוודא כמה דברים אך במקרה דנן יש בעיה בכל שלב ושלב של הייצור:
    א. יש לוודא שהשיער לא מהודו – לטענת הרב שלזינגר הם מצליחים באמצעות מישוש אך זה אינו אפשרי לבדוק אלפי “קוקו” של שיער אחד אחרי השני ובמיוחד שבתחום זה יש כ”כ הרבה זיופים וערבוב בין שקי “קוקו” הוא דבר מצוי בהחלט.
    ב. יש לוודא שבתהליך העיבוד לא מתערב שיער הודי – לדברי הרב שלזינגר העיבוד מבוצע במפעל אשר מעבד גם שיער אחר מהודו. אם כן מי ערב לנו שלא נכנס שיער הודי במשך כל התהליך? אין השגחה במפעל גם לדברי הרב שלזינגר אלא רק ביקורים מידי פעם…
    ג. יש לוודא שבמשלוח לא מתחלף השיער עם שיער אחר מהודו – לא ניתן לוודא שהרי אין פלומבה כמו שיש בבשר ומעשים שבכל יום שמשלוחי שיער מתגלים כשגויים (שמענו זאת מסוחר שיער יהודי!)
    ד. יש לוודא שביצירת הסקין לא התערב שיער הודי – יצירת הסקין היינו חיבור השליש הקדמי של השיער לבסיס הפאה על ידי תפירה אנושית של שערה אחרי שערה, דבר זה במוצע רק בסין עקב העלות הזולה של כוח האדם, ופאנית המעוניינת לתפור פאה חדשה עבור הלקוחה שולחת לסין ומקבלת מוכן חזרה בדואר, והרי מי משגיח על אותה הסינית התופרת את הסקין (גם בשבתות וחגים)?
    ה. יש לוודא שבסלוני הפיאות השיער 100% כשר – כולנו יודעים שתחום זה מגלגל הרבה מאוד כסף וגם הפאניות יכולות ליפול ולהפיל בפח, מה גם שחלק מסלוני הפיאות בבעלות אנשים שאינם שתו”מ ובדברי מאכל ודאי שלא היינו סומכים עליהם….

    בנוסף, הנתון “שיער האיכותי רובו אינו מהודו” מוטל בספק, שהרי כמה נשים אירופיות מוכנות לגזוז את שערן תמורת תשלום? בעוד שבהודו השיער זורם בלי סוף. 2 סוחרים מישראל אמרו מפורשות שהודו מפיצה שיער לכל העולם בגרושים ומרחבי העולם זה עובר “הפצה מחדש” כשיער אחר. במהלך החיפוש שלהם לשיער כשר הם עברו עשרות סוחרי שיער מרחבי העולם ע”מ לקנות שיער לא הודי וכולם מציגים כביכול שיער לא מהודו אך במציאות זה היה הודי.

    עוד משהו לגבי שלב הייצור, כל מי ששוחחנו איתו בקשר למזרח הרחוק הבהיר שהם גדלים על רמאויות ונוכלויות וזה חלק בלתי נפרד מהחיים שלהם. ככה הם גדלים, לשקר בין בחייהם הפרטיים ובין בעסקיהם ובודאי שאין להם חזקת כשרות (שו”ע יו”ד פ”ו א’ ובנו”כ).

    א”כ שוב חזרנו לנקודת ההתחלה, יש פה דעת מיעוט דמיעוט כנגד דעת הרוב בנידון דאוריתא.
    האם יש צד שאפשר לסמוך על דברי המיעוט הלכה למעשה?

  • מאת רבני בית ההוראה:

    הנושא אינו דעת הפוסקים האלו והאחרים, אלא המציאות בעולם, ואם ניתן ללכת בזה אחר הרוב [של השיער] ראה כאן מחקר יפה ששלח לנו אחד המעיינים [בתגובות].
    http://din.org.il/2016/07/20/%D7%A4%D7%90%D7%94-%D7%98%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A0%D7%98/

  • שלחתם קישור לכאן:
    והנה ציטוט שלכם: דעו לכם שהחי”ו וייס- הוא סוחר בשיער כפי שמעיד הרה”ג שריאל רוזנברג שליט”א נשיא בי”ד של הרבקרליץ ועוד רבנים נוספים העידו על כך. וכל תשובותיו היו מנגיעה אישית נטו ולא נתנן לסמוך עליו בכלל. ובספרו כתב לפחות 7 שקרים . מי שרוצה יכול לקבלם בקו מידע ארצי לפאות
    info.global.wigs@gmail.com

    כדבריו כתב גם הגאון רבי חיים יוסף דוד ווייס שליט”א, דיין ומורה צדק סאטמר אנטוורפן (הובא בקובץ אור ישראל ל”ו):

    “באם יש איסור תקרובת עבודה זרה בפאה נכרית, עשויה משערות הבאים מארץ הודו, הנה כבר ביארתי ההיתר בשערות אלו בדרך ארוכה בכמה מתשובותי, ועתה אבא בקצרה… יש מקום לסמוך להקל לכתחלה, ועכ”פ בנדון דידן שנתברר לי על ידי שליח מיוחד (איש נאמן ודייקן נפלא שמכיר את אנשי הודו ואת שיחם) מקום ואופן תגלחתם, וכל זה מראה שאין עבודה בעצם הגזיזה וכנ”ל, לא ראיתי מקום להחמיר בזה כלל, (והגאון הגדול מהר”ש וואזנר שליט”א בעל שבט הלוי הסכים עמי דמעיקר הדין יש צדדים להקל שאין השערות בכלל תקרובת, אלא מחמת פגם עבודה זרה לכתחלה אין לקנות. ומה שקנה כבר ישתדל להחליפן)”.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים