שאלה:
שלום רב , לגבי הכוונה בברכת אבות בתפילת 18 ,אני לא מבין ,איך אפשר לכוון לפירוש המילים כשקוראים בקצב רגיל (כמו של השליח ציבור) ?
תשובה:
שלום רב
כנראה שעם ההרגל זה הולך יותר מהר, כמו כן יש שלא ממש מכוונים… וזה אכן לא בסדר בכלל…
באופן כללי יש להתרכז בעיקר במובן הפשוט של המילים, כאשר כל שם אדנות פירושו “אדון הכל” [המהווה ומנהיג את כל המציאות], “היה הווה ויהיה” [שמציאותו אינה מוגבלת בזמן – קדמון ובעל קיום תמידי]. כל שם אלוקות פירושו שהקב”ה הוא תקיף ובעל יכולות ובעל הכוחות כולם [כלומר, הגם שהוא העניק כוחות לברואים כאלו ואחרים כמו מלאכים וכו’, הוא בעל הכח והוא המקיים ומחייה ומנהיג אותם בכל רגע לצורך קיום העולם והכוחות הנקראים בפינו “טבע”]. המילים “ברוך אתה” לדעת רוב המפרשים באים לבטא שהקב”ה הוא מקור הברכות כולן.
במילים אלוקי אברהם וכו’ כוונתנו כפולה, ראשית שאמונתנו אינה חדשה וכבר החזיקו בה האבות הקדושים, ושנית ובאופן עמוק יותר כוונתנו בזה ששלושת הכוחות המרכזיים בבריאה שהם מידת החסד מידת הדין ומידת התפארת – הרחמים הממצעת ביניהם, כולם מאיתו יתברך [שכן אברהם על פי סוד מידתו חסד – חסד לאברהם, יצחק מידתו דין – פחד יצחק, ויעקב הוא המידה הממצעת ביניהם מידת התפארת שענינה השקלול הנכון של המידות לפי צורך הנהגת העולם].
הא-ל הגדול הם מילים הבאות לבטא את גודל חסדו של הקב”ה עם ברואיו [שני התוארים הללו ענינם חסד], “הגיבור” בא לבטא את יכולתו הבלתי מוגבלת ולרמוז שוב למידת הדין, “והנורא” – זו היא התוצאה של השילוב של שני הכוחות הקודמים, כלומר עוצם חסדו וגבורתו הוא גורם מיירא -יראת הרוממות.
“א-ל עליון” – ענינו שהקב”ה משפיע עלינו חסד ממקורו העליון והמקודש שאינו נתין לתפיסת בני האדם ואינו מוגבל בכמות ובאיכות.
“גומל חסדים טובים” – הכוונה חסד ללא תמורה, כמו חסד של אמת הנעשה עם נפטר [המפרשים שואלים שלכאורה יש כאן סתירה מיניה וביה, שכן “גומל” ענינו גמול עבור מעשה מסויים, ואילו חסד – הוא נתינה ללא בקשת תמורה, התשובה המקובלת היא, שהקב”ה אינו זקוק למעשינו כלל, אלא שכדי שתהיה טובתו שלימה יצר מציאות של שכר ועונש וכל המציאות הזו אינה אלא לטובתנו].
“קונה הכל” – פירושו שהכל נעשה על ידו וכל המציאות היא קנינו – שייכת לו.
“וזוכר חסדי אבות” – אנו יודעים ומתודים שמעשינו דלים ואין לנו זכות ראויה להנצל מפגעי העולם הזה, אלא שמתפללים אנחנו ומייחלים לזכות אבותנו הקדושים.
“ומביא גואל לבני בניהם למען שמו באהבה” – גם אם חלילה תמה זכות אבות וכבר ניצלנו אותה, עדיין מייחלים אנו לחסדו יתברך שיושיע אותנו במתנת חינם בזכות חסדיו המרובים.
“מלך עוזר” – תומך ומסייע בכל תהפוכות החיים, “ומושיע” – לעיתים אדם נזקק לישועה שתשנה את מצבו מהקצה אל הקצה, ממוות לחיים, “ומגן” – מונע את הצרה מלבוא.
“בא”ה מגן אברהם” – כאן אנו מזכירים את המעשה הנפלא באברהם אבינו שניצל מאור כשדים, ומייחלים שיתקיים גם בנו בבחינת מעשה אבות סימן לבנים.
בהצלחה רבה ושיתקבלו התפילות
