שאלה:
כבוד הרבנים שליט"א
שלום וברכה
האם מוקף יכול להוציא בקריאת מגילה בי"ד פרוז? וכן האם פרוז יכול להוציא מוקף בט"ו?
ב. מה הדין לגבי ברכות?
בכבוד ויקר
תשובה:
שלום רב
במשנה ברורה סי' תרפח ס"ק ח הביא מחלוקת בענין זה: לדעת הפרי חדש בן י"ד אינו מוציא בן ט"ו בט"ו וכן להיפך בן ט"ו אינו מוציא בן י"ד בי"ד, ואילו לדעת הפרי מגדים בן ט"ו שקרא לבן י"ד בי"ד הוציאו ידי חובה בדיעבד, כיון שיום י"ד הוא זמן קריאה לכל.
פורים שמח.
והנה הריטב"א (הל' ברכות פ"ה ה"ג) כתב: "המחיב בדבר כשם שאם עשה מצותו כבר מוציא לחבירו כך מוציאו קודם שיוציא לעצמו, כגון, בן כרך מוציא לבן עיר שעדיין לא הגיע זמנו".ע"כ. א"כ מבואר להדיא דבן כרך מוציא בן עיר אע"פ שעדיין לא חייב מ"מ יבוא לידי חיוב וא"כ חשיב למחויב בדבר.
והנה הרעק"א (או"ח סימן רסז) כתב: "מסתפקנ' אם אחר שלא קבל עליו שבת יכול להוציא לקדש למי שקבל עליו שבת. די"ל דלזה שלא קבל דהוא חול אצלו הוי כאינו מחוייב בדבר כההיא דירושלמי הובא בתוס' יבמות י"ד בן עיר א"י להוציא לבן כרך דהוי אינו מחוייב בדבר. או דהכא עדיף דבידו להביא עצמו לידי חיוב לקבל עליו שבת וצ"ע לדינא": עפ"ז אפ"ל הואיל וביד בן הכרך להביא עצמו לידי חיוב ממילא יכול להוציא את בן העיר.
סברא זו מצינו בדברי האמרי בינה (שבת סי' יא) דבן א"י בחו"ל יכול לקדש לבני חו"ל ביו"ט שני אע"פ שבדעתו לחזור מ"מ בידו להביא עצמו לידי חיוב אם יקבע בדעתו להשתקע בחו"ל. וא"כ מדוע שלא נאמר דבן כרך יכול להביא עצמו לידי חיוב אם בכוונתו להיות בעיר בזמן החיוב וממילא להוציא את בן העיר?
בן עיר יכול להיעשות מוקף אבל לא הפוך, אא"כ מדובר בליל י"ד, ומהיכי תיתי שיכול להוציא כיון שיכל לחייב עצמו?
משהו במקורות שציינו לא מסתדר?
השאר תגובה