שלום,
כאשר עושים קידוש בבית הכנסת (או בכל מקום שיש בו הרבה אנשים) ורוצים לשתות מיד מהיין של הקידוש ולא להמתין עד שכוס הקידוש תגיע, איך האופן הנכון יותר לעשות? כי מצד אחד אם לאחר שהמקדש יטעם הוא ימזוג לכוס אחרת הרי כבר זה פגום, ואם בין הברכה לטעימה המקדש יעביר לכוס אחרת, גם בעיה, שהרי יש כאן הפסק במעשה וגם בשהייה.
איך אפשר לפתור את העניין?
ישר כח
תשובה:
שלום רב
כך היא ההנהגה הראויה, כאשר יש הרבה סועדים שרוצים לטעום, המקדש שותה מלוא לוגמיו, ולאחר מכן מוסיף יין או מערה מכוסו לכוס אחרת של יין, ובכך אדרבה, מתקן מה שפגם על ידי שתייתו, ומגיש לפניהם לטעום מיין הקידוש.
מקורות:
ראה שו”ע סי’ רעא סעי’ טז ומשנה ברורה שם, וראה שם, שאם יש לפניהם יין שלא טעמו ממנו, יוכלו לטעום ממנו לבד ואינם צריכים שיוסיף לשם מכוסו.
לא ברור לי אם ימזוג מהכוס ששתה לכוס אחר איך זה נהיה מתוקן מהפגימה? וכי אם אשתה מכוס היין ואז אמזוג אותה לכוס אחרת אוכל לעשות בה קידוש? זה תוקן מפגימתו? בשו"ע זה לא מוזכר.
הוספת היין מתקנת את הפגימה.
ועדיין, זה שכל אחד היה לו יין מוכן מראש בכוסית קטנה שלו לשתייה, האם זה נחשב ששתה מכוס הקידוש? דהיינו האם מרוויחים את המצוה מן המובחר שכתב בשו"ע (רעא, יד)? הרי הוא דיבר על שתייה מכוס הקידוש ולא שתייה מכוס אחרת, האם זה שמוזג לו טיפה יין מכוס הקידוש מועיל להחשיב את זה כשתייה מכוס הקידוש עצמה? ומה בדבר זה שהיין עצמו שנשפך מכוס הקידוש הוא כבר פגום? אפ' שהיין שבכוס השנייה כבר לא פגום, היין שהיה בכוס הקידוש פגום.
כוסית קטנה איני יודע אם נחשב אבל אם מערה לתוכה זה ודאי מצויין ואין כאן פגימה. תמיד כשמערבים יין אחר שלא שתו ממנו הפגימה מתוקנת.
השאר תגובה