זוג בחו"ל החביאו סכום גדול של כסף בביתם ….
יום אחד חיפשו וחיפשו אך לא מצאו … ובסוף התייאשו.
אחרי כמה שנים החליטו לעלות לא"י לגור … וחילקו כל הרכוש הנייד שלהם שלא היה שייך לעלות איתם לא"י
כעבור כמה שנים … אחד נהילדים שקיבל מהם מזזודות ישנות וחשב לזרוק אותם .. אבל רגע לפני פתח לבדוק אם נשאר משהו … ומצא את הכסף !!
שאילה .. מה דינו של האבידה ??
תשובה:
שלום רב,
בעודם בבית אין להם סיבה להתייאש כמו שכתבו התוספות ב"מ כו "כסבור שימצאנו היום או מחר" (וראה בקצה"ח רנט א בנוגע ליאוש ברשותו ובערך שי שם) ומה שכתבת בשאלה התייאשו כוונתך התייאשו מלחפש אבל הם לא התייאשו מלמצוא אותו ביום מן הימים וכמו שכתב הש"ך ר"ס יא אמנם ברגע שהם עוזבים את הבית והדייר הבא אחריהם הוא אינו יהודי אז ודאי התייאשו אבל יש לדון כאן שהרי האבדה הייתה בתוך המזוודות שלהם והם מסרו את החפצים לפני העזיבה שלהם ויש כאן יאוש רק אחרי שהאבדה הגיע לרשותו של המוצא וכיוון שברשותו של המוצא עדין לא היה יאוש באיסורא אתי לידיה ולפי הרא"ש גם כשהאבדה הייתה ברשות המוצא שלא בידיעתו אין היאוש מועיל וכן פסק הש"ך רסח ב ועיין בזה בחידושי רעק"א (ובמקרה הזה החצר היא ראויה לקנות את האבדה כיוון שהאבדה עשויה להימצא במזוודה) אמנם הנתיבות כתב שבמקרה שאותו מוצא לא נצרך בסוף לזכות את האבדה בחצרו היאוש מועיל ויש שנקטו שדברי הרא"ש הם רק שלא יקנה המוצא בחצרו אבל אם הרים אח"כ את האבדה וקנה בידו הוא זוכה וכ"כ חזו"א ב"ק יח ד. ואולי היה אפשר לסמוך על זה, ואכמ"ל אבל בכל מקרה חייבים להשיב לפמשה"ד כמו שכתב הרמ"א (רנט ה) אם המוצא אינו עני.
