לכבוד הרבנים שליט"א
עיסה זהה של בצק בשיעור החייב בחלה עתידה להתחלק בוודאות בחציה לאפיית פיתות וחצייה השני לבגטים כאשר בכל חצי אין שיעור חלה האם תהיה חייבת בהפרשת חלה טרם תחולק ואם כן האם בברכה
יש לציין שמלבד אופן סוג האפיה שלהם לא מתווסף שום תבלין שונה לאחת מהעיסות
בתודה מראש תבורכו מפי עליון
תשובה:
שלום רב
רק אם מדובר בשני סוגי בצקים שאת מקפידה שלא יתערבו הם אינם מצטרפים להפרשת חלה, אולם אם את לא מקפידה שיתערבו אפשר לצרפם ועדיף לשים את כולם באותה קערה יחד.
מקורות:
שו”ע סי’ שכו סעי’ א.
מה גדר 2 בצקים המקפידים שלא להפריש.
ואחדד, אם הכנתי קילו בצק 80 אחוז מלא, וקילו 100 אחוז מלא.
משניהם אני אופה חלות. האם אפשר לצרפם לברכה?
אני אפריד ואעשה משניהם חלות, אבל אם ילד יערבב את שניהם יחד, אעשה מהם חלות בכל אופן בלי הקפדה.
זה תלוי בכם, אשתי עשתה כך בדיוק אתמול, ושאלתי אותה האם היא מקפידה, והשיבה שלה אמנם לא אכפת אבל הילדים רוצים דוקא קמח לבן ולא 80% זו כמובן הקפדה גמורה, לכן אם גם אצלך ניכר ההבדל ויש שרוצים דוקא כך ולא אחרת זו הקפדה.
אם מכינים שני בצקים-
קילו לחלות וקילו לעוגת שמרים שזה בצק יותר מתוק ועם ביצים אפשר לחבר אותם להפרשת חלה?
כיון שהם שני סוגי בצקים את מן הסתם מקפידה שלא יתערבו ממש לכן אין לצרפם.
האם הסל מצרף בשני סוגי בצקים שונים להפרשת חלה.
השאלה כך, האם מי שאפה שני בצקים מכל אחד ק"ג והוא מקפיד לפני האפיה שלא יתערבבו, אבל אחרי האפיה הוא לא מקפיד ושם הכול בסל אחד. האם חייב בהפרשת חלה?
בענין זה נחלקו הפוסקים: במקור חיים סי' תנז ס"ק א מבואר שאפילו חמץ ומצה מצטרפים יחד בכלי אחד, אף שמקפיד על תערובתם. אמנם ביד אפרים או"ח סי' תקו הביא דבריו וחלק עליו, וראה בחלת לחם סי' ה סעי' ה שמצדד שאפילו מצה שמורה עם מצה שאינה שמורה אינם מצטרפים. בבית מאיר זי' תנז נראה שהסכים עם המקור חיים וטעמו שאחרי האפייה אין קפידא.. עכ"פ יש בזה מחלקות ויש להמנע מלהכנס לספקות או יפריש ללא ברכה.
השאר תגובה