בס"ד
שלום לרבני בית הוראה שליט"א,
שאלה: מעשה יום יום בישיבה שתלמיד קונה קולה ושם במקרר, וחבירו קונה גם כן ושם שם, הכל בלי שמות של מי מה. אז בזה אפשר לומר שכיון שאין מקפיד על זה מי שיקח קולה משם סתם לא נחשב גניבה כיון שמהסתם כל אחד שם בפנים וכאילו הפקיר שאין הבדל בין פחית לפחית והעיקר שיהיה שם כשהוא צריך לשתות. אבל מ"מ זה יועיל בוודאות כשיאמר זה בפירוש או שסתם אמרו שכך עושים בישיבה, אבל אם לא אמרו האם זה יש בעיה של גניבה? שמתם לקח ואולי לא לקח שלו, שאם באנו לומר שלא חל בעיה אז גם נוכל לומר שכשחבירו יש לו חלוק ממש אותו צבע ויוצר של חבירו שיכול לקחת של חבירו ולהניח השלו שם כיון שדומה ונחשב כאותו דבר. אמנם רוב פעמים הבעלים אפשר שלא יסכימו לזה, ומ"מ גנבה אפילו בשווה פרוטה גנבה ואם נאמר כן קשה לחלק בין הדברים והדרה קושיא לקדמותא שלכאורה יכול להיות בעיה של גניבה על זה ומוטב לעששות תנאי בפירוש בין התלמידים או שיסימו סימן כדי שיהיה ברור של מי מה. מ"מ אשמח לשמוע חות דעת שליכם על זה מה המומלץ ואם יש בזה בעיה של גניבה?
ומשאלה ראשונה נתגללנו לשניה, במעשה בתלמיד שהביא פחית קולה בטימפרטורה רגיל ורצה לקחת פחית קרה שכבר במקרר לפני הרבה זמן ויותר נח לשלות בה למי שצמא, ורצה לדעת כיון שהם אותו דבר וכיון שהבעל הלך לשידוכים לניו יורק ורק יחזור בעוד שבוע אם יחליף וישתה הקולה קרה ויניח השלו שם אם יש בעיה בזה כיון שבעל הקולה קרה עשיר ודאי לא יקפיד על זה? מצד עצה שיצלצל לו בטלפון ושיוצאי את עצמו מן ספק אבל הבחור כיבה הטלפון שלא רוצה שיפריעו לו בשידוך כיון שהדבר נראה שמצליח וכו' ועתה אין למי לשאול אלא ימתין עד שיתקרר הקולה כדי שלא יהיה במצב של ספק.
מ"מ דרכי של תורה בהלכה לדעת מה הדין, האם יש חילוק בין אם היה דבר שחבירו לא מקפיד משום זולות של הדבר אע"פ שלא שאל אותו ,ושיתן האותו דבר ממש במקומו יש צד שמאפשר לו לקחת את זה? או יש בזה לומר ששואל שלא מדעת גזלן או שיחשב כגונב על מנת להחזיר שאסור?
נשמח לשמוע מכם חות דעת על זה.
תודה ברכה והצלחה,
תשובה:
שלום רב,
אני מתנצל על האיחור במתן התשובה,
אם ידוע שאנשים לא מקפידים אין איסור גזל. ולכן בכל המקרים שכתבת אין סיבה להקפיד וממילא אין איסור גזל.
מקורות:
עיין שו"ע אבן העזר סי' כח סעיף יז לעניין פרי קטן שאין אנשים מקפידים ואין איסור גזל. כל שכן במקרה זה שכל המכניס למקרר יודע שאחרים יחליפו. גם יש לדמות לדין המבואר בשו"ע חו"מ סי' שנט סעיף ב שמותר לקחת אם משלמים במזומן מדין זכין לאדם. ואף ששם צריך שתהיה זכות לבעל החפץ, במקרה זה שאין שום חילוק מסתבר שגם כן מותר.
יש לציין גם מה שכתב הערוך השולחן בחו"מ סוף סי' קלו לעניין מנעלים עליונים (לכאורה כמין ערדליים) המתחלפות בבית המרחץ.
